על היין של נמרוד

דווקא כשהתייצב לארוחת הערב הקבועה בלי בקבוק היין שהוא נוהג להביא אליה, למד נמרוד שיין כמה דברים ששכחו ללמד אותו בקורס למתקדמים, כמו למשל שיין טוב נקבע לפי האנשים שאיתם אתה שותה אותו

לא לבזבז יין יקר על הדודה

יש עוד דברים שלא מלמדים בקורסים של יין, אבל לימדתי את עצמי. למשל; אף פעם הבקבוק הראשון שתפתח לא יהיה הבקבוק הטוב ביותר על השולחן. יש לזה כמה סיבות. גם כלכליות. אתה לא רוצה למשל לבזבז את היין הכי טוב כבר בסיבוב הראשון שבו כולם ממהרים להגיש את הכוס אבל לא כולם יסיימו לשתות אותה. בכל זאת, כשמדובר בבקבוקים שתג המחיר עליהם מתקרב ל 200 שקלים אתה לא רוצה להסתכל בעיניים כלות על הכוס הכמעט מלאה שמזגת לאיזו דודה שאין לה מושג, גם לא סיימה את מה שמזגת לה וגם החמיצה פנים. אתה לא רוצה להסתפק ביין "טוב" כשבזבזת את הבקבוק של היין המעולה בכוסות של אנשים שלא ראויים לכך. סליחה על זה. ובכלל, אפילו יין טוב יהפוך ליין בינוני אם לפניו שתית יין פגז. טוב, בכל מקרה, אם נחזור למסיבת מרעיי, אז שם לא נרשמה דילמה איזה בקבוק לשתות קודם, כי באירוע זה כל היינות היו שטוחים ומשעממים באותה במידה. אבל אפשר לומר שהם השאירו רושם של מנת אורז עם במיה במפגש רחל בכרם התימנים - לא גורמה, אבל טעים ונותן עבודה. יש עוד הרבה דברים שלא מלמדים בקורסים של יין. למשל, אם אתה מזמין מישהי לארוחת ערב רומנטית - בקבוק יין ב-39 שקלים שחובקת אותו תווית מעוצבת בעלת מראה וויקטוריאני יעשה רושם גדול הרבה יותר מיין יוקרתי בעל תווית משעממת ואורתודוקסית. יש עוד, אבל את זה נשמור לפעם אחרת.