יאיר גת שביקר בתערוכת 'סומלייה 2017' שמח לראות שהתערוכה התבגרה: היא ויתרה על מפגני הכח של היקבים הגדולים, מיתנה את ההתלהבות של היבואנים והוסיפה תוכן במקומות הנכונים...
תערוכת סומלייה חגגה השנה בר-מצווה. הישג לא פשוט, בהתחשב בסביבה הדינאמית שבה היא פועלת. בשונה משלל התערוכות ואירועי היין שמתקיימים תחת כל עץ רענן על בסיס: 'שלמו כניסה, קבלו כוס ויאללה בלגאן', סומלייה מיועדת לקהל המקצועי: אנשי מסעדות, בתי-מלון, חנויות יין, ברים ועוד. נכון, גם האנשים הללו יודעים לייצר בלגאן כשצריך, אבל אחרי הכל מדובר בקהילה לא מאוד גדולה, והעובדה שכולם פחות או יותר מכירים את כולם, תורמת לאווירה המשפחתית, המאופקת והעניינית.
בנוסף ליבואנים שלא היו שם, בלטו בהעדרם גם כמה היקבים הישראליים המשמעותיים ביותר: 'ברקן', 'כרמל' ו'טפרברג'. יכול להיות שזו אחת הסיבות לכך שהיקבים המסחריים שהתייצבו לתערוכה, עשו את זה בצניעות, בלי לעוף עצמם.
כמו בכל שנה גם הפעם, בשני המפלסים התחתונים של אולם הכניסה להיכל התרבות, אפשר היה למצוא לא מעט דברים מעניינים. 'קובננט ישראל' - המיזם המקומי של היינן ג'ף מורגן מקליפורניה, הציג ויונייה מקסים מבציר 2016, שהשאיר את הבשלות והעושר בחוף המערבי, לטובת חמיצות ורעננות. 'דבוקי 2014' של יקב 'כרמיזאן', התגלה כיין ירקרק וקליל, כמו שיין קיץ ישראלי צריך להיות. כל מה שחסר לו זה מפיץ שירים את הכפפה. זאב דוניה מיקב 'סוסון ים' הביא אתו יין מרתק ומתובל מאוד שהוא עושה ממאה אחוז ענבי קונואז - זן שמשמש בעיקר כתבלין ביינות עמק הרון ואף אחד כמעט לא עושה ממנו יין זני.
רשימת ההפתעות כללה גם את ה'אוניקס 2013' של יקב 'גרוס' - בלנד בורדולזי שנעשה מכרמים בהר מירון, תחת עיניו הפקוחות של היועץ אסף מרגלית, שהיה מי שקרא לו - בצדק לדעתי - 'מרגלית, אבל כשר'; את ה'ברברה 2014' של יקב 'רמות נפתלי' שלא היה מגורש מהשולחן בטעימה של יינות איטליה; ואת 'קברנה דלתון 2014', הגלילי הקלאסי של יקב 'אהרונוף', ולסיום: הצוייקה אפרסקים של מזקקת 'יוליוס', מהתזקיקים שקשה מאוד להפסיק לשתות.
התרעות פיקוד העורף