טליה לוין לא מתכוונת לשעוט בכרמים בטוגה לבנה לאור הירח, אז אל תחפשו אותה. הפעם היא רק תחלוק אתכם את התשוקה שלה למרלו...
אני חושבת שהתחלתי להתאהב ביין כשצפיתי בסרט "דרכים צדדיות", אז גם כל מה שידעתי על השיכר הסתכם בשתי מילים: מרלו וריזלינג, כיאה לישראלית צברית מדופלמת שנעה אחרי העדר המצוי. אלא שאני לא אשכח את אחת הסצנות בסרט בה דמותו של מיילס מסרבת להיכנס למסעדה אם יוגש בה מרלו. אף פעם לא הצלחתי להבין מדוע. הרי את הקריירה שלי ביין התחלתי עם מרלו, ועוד לפני שרכשתי את החך הסמי מעודן הוא החליק לי תמיד טוב בגרון, אם כי הבחור שצפה איתי בסרט הביט עליי במבט של 'כשתגדלי תביני'. אני חושבת שבסופו של דבר הבנתי.
כנראה שככה זה עם טרנדים ועם ודברים נפוצים. אנחנו אוהבים להתנשא עליהם גם אם לא בצדק. בכל מסעדה ממוצעת מינוס כיום, מרלו מתנוסס בראש תפריט היין, לא כי יש בו משהו רע חלילה, אלא מכיוון שזהו אחד היינות הטעימים והבטוחים גם עבור כל מי שמעולם לא נגע בטיפה האדמונית. באיזה שהוא שלב בחיי השכלתי והפנמתי שאם נשים מנגה וגברים ממאדים, אז מרלו וקברנה סוביניון הם הין והיאנג הזוגיים של היינות הפופולריים.
גם לריזרב כרם מנרה של רקנאטי משנת הבציר 2013 יש משהו "כל ישראלי" בטעמים ובארומה. בניגוד לשוקולדיות של הירדן, במרלו של כרם מנרה בולטת ארומת קסיס ונגיעות של פולי קפה. משהו בפלפליות הזאת הוא מאד ישראלי בעיני וחזק, מיינסטרימי במובן הטוב של המילה, מדובר בבקבוק לא יקר (בסביבות המאה שקלים) שקולע לטעם רחב של אנשים, גם לא לקהל של שתיינים מדופלמים, ואם יש איזה פיקניק על האש בסביבה זה לחלוטין היין שהייתי מגיעה איתו.
קשה לי לתת ציונים לשלושת היינות המוזכרים לעיל, מלבד להכניסם באופן שווה לרשימת ההמלצות, אולי מכיוון שהבחור שלקחתי אותו עמי לטעימה דירג אותם בסדר אחר משלי וקצת חששתי. אלא שבסופו של דבר על טעם ועל ריח אין להתווכח, וכמובן לא על ההנהון הזה אחרי הלגימה הראשונה של כל מרלו שהוא, המופיע כמעט תמיד.
על המרלו ריזרב של יקב פלם 2010 המליצו לנו בפה מלא לאחר שהבינו שהיינות המורכבים יותר וחסרי החנופה הם אלו החביבים עלינו מכל, ויתרה מכך לריזרב של פלם יש פוטנציאל התיישנות של עד שבע שנים, מה שאומר שכעת זה בדיוק הזמן לפתוח גם את הבקבוק ששוכב אצלי בבית וממש במקרה נשכח איפה שהוא בצד. אחרי טעימה בחנות חזרתי הביתה ופתחתי את הפלם שלי שהמתין בסבלנות והפעם לא על בטן ריקה עם בייגלה וזיתים, אלא על ארוחת ערב מלאה. מי שמעדיף את המרלו שלו מורכב, מתוחכם וקצת יוצא מאזור הנוחות, זה היין עבורו. ככה זה כשמחפשים את הזיווג המושלם, צריך תמיד להעז ולצאת מהמקום הבטוח...
התרעות פיקוד העורף