כבר שנים רבות שהספורטאים הגדולים בעולם מהווים לא רק מודל לחיקוי עבור מיליארדי ילדים, אלא הם גם מקור הכנסה לא רע בכלל עבור חברות המרצ’נדייז. אבל המעריצים הגדולים יודעים שהיוקרה האמיתית נמצאת בקלפי האספנות, שחלקם כבר שווים מאות, אלפי ואף מיליוני דולרים.
עמית בן ציון נכנס לתחום אחרי שחיפש באי־ביי את המחיר של החתימה של מייקל ג’ורדן ומצא את עצמו משתתף בהגרלות בשידור חי, שבהן כל משתתף מקבל קבוצה אחת מה־NBA, ואם היא עולה בהגרלה, אותו משתתף מקבל את כל קלפי השחקנים מאותה הקבוצה.
“לפני השידור, כל מי שרוצה לקחת חלק משלם את סכום הכניסה ומקבל - לבחירתו או לפי הגרלה - את הקבוצה שתייצג אותו ב’ברייק’ (המונח המקצועי לפתיחת קלפים בשידור חי – נ”ג)”, הוא מספר. “הסיבה היא שמארזי הקלפים נהיו יקרים מדי לרכישה עבור אדם ממוצע. הברייק הוא פתרון כלכלי לרוב האנשים”.
אלעד קובי, מנכ”ל של חברת סטארט־אפ, מגדיר את עצמו ”אספן במשרה מלאה” כבר מגיל צעיר, שגילה מחדש בשנים האחרונות את אספנות הקלפים ומתמקד בעיקר בקלפים של כדורגלנים. לדבריו, בתום ה“ברייק”, המשתתפים יכולים להחליט אם לשמור לעצמם את הקלפים שקיבלו, או להחליף זה עם זה כדי להשיג קלפים נוספים.
בישראל מי שאחראי לרוב על שידור הברייקים הוא נוי פרל, מנהל קהילת Shake & break בפייסבוק. פרל נכנס לתחום האספנות בעקבות עבודתו בערוץ הספורט, ולאחר שמצא בביתו קופסה ישנה עם קלפי פוקימון וסופרגול ומצא לה קהל גדול של קונים.
“הייתי בהלם שאף אחד לא ניסה להכניס את הקונספט של הברייקים לארץ”, הוא אומר. “עשו פתיחת חבילות, אבל אף אחד לא לקח את זה למקום של הגרלה ל־30 אנשים בבת אחת". לדבריו, במרבית הפעמים כל המשתתפים יקבלו קלפים שערכם עולה על התשלום הראשוני להשתתפות בהגרלה.
באחד הברייקים של פרל שלף קובי קלף עם חתימה של שחקן הכדורסל לוקה דונצ’יץ’, שממנו הודפסו רק עשרה העתקים בעולם. ויש גם קלפים שערכם נסק פלאים, למשל זה של השחקן ניקולה יוקיץ’.
“כשהוא התחיל ב־NBA הוא נבחר במקום מאוד נמוך בדראפט, ולכן לא היו ממנו ציפיות”, מספר פרל. “אנשים לקחו את הקלפים הראשונים שלו ועשו מהם מאפרות. אבל הוא זכה בתור ה־MVP כבר פעמיים (תואר השחקן המצטיין של העונה ב־NBA - נ”ג), ואותם קלפים שעשו מהם מאפרות, מי ששמר אותם במצב טוב מחזיק היום בקלף ששווה אלפי דולרים”.
אחד האנשים בני המזל האלו הוא דן בילו, מוזיקאי בן 39 שמתגורר בברלין, ומספר כי הוא “שם עין על יוקיץ’ כבר בהתחלה, אז הבאתי הרבה קלפים זולים ומוקדמים שלו. זה סיפור סינדרלה”.
יש מספר חברות העוסקות כיום בתחום קלפי הספורט. שווי חפיסה מתחיל בכ־30 דולר, אך יכול להגיע גם ל־5,000 דולר בסדרות היקרות יותר. הדרך המהירה ביותר להעלות את השווי הכספי של הקלף היא לשלוח אותו לדירוג. החברה הבכירה ביותר לדירוג קלפי ספורט היא PSA, שמדרגת נכון לימים אלו כ־150 אלף קלפים מדי יום.
רועי אסרף, שותף בעסק לשליחת קלפים לדירוג, מספר כי בשלוש השנים האחרונות יש נהירה לכיוון קלפי הספורט. “אנשים יודעים שבניגוד לפוקימון, בתחום הספורט יש להם אפשרות להשיג קלף שהוא יחיד מסוגו, או אחד מבודדים בעולם”, הוא אומר. “מראש אלו קלפים יקרים יותר, מי שידרג אותם ויקבל עליהם גם ציון גבוה ויפה - יקפיץ את הערך. מרבית האספנים נמצאים בתחום מתוך רצון להרוויח ומתוך ערך סנטימנטלי, אבל מי שנמצא כאן רק עבור הכסף, הדירוגים מהווים זרז עבורו”.
לא רק NBA: קלפי האספנות נמצאים גם בכדורגל, בבייסבול, אפילו ב־WWE. אסרף, למשל, ממליץ מאוד להיכנס לאספנות קלפי ה־WWE. “מי שאוהב את הספורט הזה, זה הזמן שלו לקנות את הקלפים הראשונים כי הסיכוי שהשווי שלהם יקפוץ הוא לא קטן”, הוא אומר.
בינתיים, בקהילה הישראלית לא ממש חוששים משוק הזיופים. “בדרך כלל אתה קונה ממי שאתה מכיר, אני לא מאמין שיש הרבה זיופים בתוך הארץ”, אומר קובי, ופרל מציין כי הוא עצמו מעולם עוד לא נתקל בזיוף של קלף NBA.
בילוי משותף
הטירוף בישראל הוא כאין וכאפס לעומת מה שקורה בחו”ל, בעיקר בארצות הברית. “האמריקאים למשל הם עם של אספנים”, מספר בן ציון. “יש ביוטיוב ערוצים של אבא ובן שזה הבילוי המשותף שלהם, פשוט לשבת שעות ביחד ולפתוח קלפים. לכל אמריקאי כמעט יש איזו קופסה ישנה בבית עם קלפים מהילדות וחפצים שהוא שומר מהתחום”.
“אספן סרבי הגיע אליי לדירה, עבר על כל האוסף וביקש לרכוש ממני כל קלף של שחקן כדורסל שיצא מהמדינות שהרכיבו בעבר את יוגוסלביה”, מספר בילו מצדו. “אלה קלפים שחשבתי שאף אחד לא מתעניין בהם בכלל, שאין להם בית. הוא לקח את הכל. דרך הדבר הזה אתה פוגש אנשים שהקלף הכי נחות עבורך - הוא אוצר עבורם, והם מתרגשים ממשהו שאתה בכלל יכולת למכור בפרוטות”.