מורן סמואל, מדליסטית פראלימפית, חותרת במרכז דניאל לחתירה

מה למדת על עצמך בתקופת הקורונה?
“אני מרגישה שתקופת הקורונה עשתה מה שהרבה פעמים עושות תקופות מאתגרות בחיים, וזה לשנות את הרזולוציה שבה אנו רואים דברים בחיים שלנו. הכל מתחדד, ואי אפשר להתעלם מדברים שאולי בימי שגרה אנחנו מרשים לעצמנו להתעלם מהם. רואים הכל מקרוב, את הזוגיות, את ההורות והמחשבות על העתיד. אצלי התקופה הזו חיזקה דברים שכבר ידעתי – שיש לי בת זוג מדהימה, ילדים נהדרים וחיים שהם בחירה מתמשכת בטוב”.

איך את מעבירה את הימים האלה?
“הזמן ברובו מתחלק בין מחנה אימונים ביתי לבין ניהול קייטנת קורונה למופת (ארד בן ארבע ורום בת שנתיים). פתאום הכל בערבוביה מאתגרת ונפלאה באותה מידה”.

יש משהו חדש שלמדת לעשות בתקופה הזאת?
“התחום המתפתח המנצח בתקופה הזו הוא לגמרי תחום הבישול והאפייה. לראיה, הכנתי עוגות שמרים לתפארת (ותודה לבלוג של קורין גדעון)”.

למה את הכי מתגעגעת?
“לשני דברים: למשפחה שלי, שכולם גרים בצפון, ולסירה שלי שחונה בירקון ומעלה אבק”.

מה היעד הראשון שתרצי לטוס אליו כשהשמיים ייפתחו?
“גבירטה, מחוז וארזה באיטליה. זו עיירה קסומה שאנחנו גרות בה כל קיץ על גדות האגם למשך כחודשיים, לטובת מחנה אימונים ארוך ואינטנסיבי במקום הכי מושלם, ירוק ופסטורלי שהזמן בו עצר מלכת”.

על מה את עובדת ליום שאחרי?
“הפרויקט הספורטיבי האחרון של הקריירה המקצוענית שלי – המשחקים הפראלימפיים בטוקיו, באוגוסט 2021. במקביל, מחכה כבר לחזור להרצאות שלי. כבר עשור שזה חלק משמעותי בשבוע שלי. המפגש עם ילדים, נוער ועם הציבור הרחב, כדי לשתף בסיפור שלי ודרכו להעביר מסרים משמעותיים בהקשר של התמודדות עם אתגרים – אפרופו אתגר הקורונה”.

לשנות את הרזולוציה: השיעור שלמדה מורן סמואל מהקורונה

המדאליסטית הפראלימפית, המתכוננת למשחקי טוקיו שנדחו ל-2021, מספרת בראיון למעריב כיצד עברה עליה תקופת הסגר: "יש לי חיים שהם בחירה מתמשכת בטוב"