תיעוד שהודלף לרשת בו ניראת ראש ממשלת פינלנד, סאנה מרין, בבילוי עם חברים הכה גלים בזירה הבינלאומית בשבוע האחרון. לא מדובר בפעם הראשונה בה מרין בת ה-36 סופגת ביקורת על פעילות חברתית מחוץ לשעות ניהול המדינה, ויש שיגידו שהיא אף "מבזבזת יותר מדי זמן בפסטיבלי מוזיקה מאשר על פסיקה".
שותות אלכוהול ורוקדות למצלמה: הנשים שתומכות בראש ממשלת פינלנד ברשת
המכנסיים הקצרצרים של ראש ממשלת פינלנד לא לבד: מנהלות מדינות בסטייל – ולא מתנצלות
מקובל ואף לגיטימי שפוליטיקאים שחוגגים לעיתים קרובות מעוררים מחלוקת, בעיקר משום שהם גורמים לציבור להרהר במידת האחריות שלהם לניהול מדינה. אך כשמדובר במדינות סקנדינביות, בהן הסיכוי להיתקל בדמויות בולטות בעולם הפוליטי בסופרמרקט השכונתי הוא גבוה מאוד, גם יציאה עם חברים אמורה להיות לכאורה נורמלית.
אז קודם כל, בואו נקרא לילד בשמו – מדובר ב"שערורייה פינית" קלאסית, מסוג הדברים שנועדו להיעלם ולהיטמע בין כותרות דרמטיות במדינה בה אירועים קורים בקצב מהיר יותר, כך לדוגמה ישראל.
אלא, שבגלל שהפוליטיקה הפינית נוטה להיות בעיקר צפויה ומשעממת, גם האירוע הפעוט ביותר ימשוך את תשומת הלב התקשורתית - ונראה כי מרין בהחלט מבצעת את עבודתה נאמנה. אך האם היא זוכה לאותה כף זכות שהייתה מקבלת לו הייתה גבר?
אמנם גברים פוליטיקאים לא חוסכים בפרובוקציות – החל מהוללות, אמירות גזעניות ועד הפרה של הגבלות קורונה, אך בניגוד למרין שכשירותה לכהן כראש ממשלה מוטלת בספק בעיניי מבקרים, למין הגברי בדרך כלל התנצלות פשוטה מעניקה גאולה.
מרין היא בוודאי לא הראשונה שהשתכרה במהלך כהונתה הציבורית, אך אולי היחידה שעשתה זאת בג'ינס קצר וגופייה. מווינסטון צ'רצ'יל ועד בוריס ג'ונסון – אף אחד לא הטיל ספק במקצועיות של פוליטיקאי עם כוס וויסקי ביד, אז למה כשמדובר באישה, זה אוטומטית הופך לפרובוקטיבי?
ראש ממשלת פינלנד היא אישה צעירה, הצעירה ביותר שכיהנה עד כה, שמבצעת תפקיד שבדרך כלל מתכתב עם דמות של גבר מבוגר. בדיוק מהסיבה הזאת, הציפייה הטבעית שלנו ממנה היא להתנהג לפי התבנית שיש לנו בראש – להתלבש באופן רשמי, לחייך או לנופף למצלמות כשצריך, להיות מנומסת ואלגנטית והכי חשוב לגרום לעולם לשכוח שאת אישה, ובטח יפה או נשית.
אל מול כל המצקצקים, מרין מוכיחה שאפשר גם להנות בזמן הפנוי שלך, וגם להיות טובה בעבודה שלך. להיאבק על כניסת המדינה לברית נאט"ו, ומהצד השני לרקוד בבית עם חברים. להיפגש עם מנהיגי העולם במהלך השבוע, ובסוף השבוע לנפוש בפסטיבל מוזיקה בג'ינס קצר ומעיל עור.
האם זה מה שהופך אותה ללא מקצועית, ות'כלס מזה אומר מקצועי? האם הזמן הפנוי שלנו הוא פקטור בביצוע העבודה, או שמא הצורה בה אנחנו מבצעים את המוטל עלינו?. במציאות הנוכחית, העבודה שלנו לא נעצרת כשאנחנו עוזבים את המשרד – הרשתות החברתיות דאגו לכך.
ככל שהעבודה שלנו שואבת יותר מהזמן שלנו, הגבול הולך ומצטמצם – המחסום בין תעסוקה לחיים האמתיים כמעט ונעלם, ובכל זאת מצופה מאתנו לדבוק בהעמדת פנים שאנו אף פעם לא שותים, מעשנים, או מתעוררים בהנגאובר.
במשך מאות שנים, עמדו גברים עם חליפות בפרונט, ניהלו מדינות, ודאגו לספר לנו בראיונות שהתחביבים שלהם הם בילוי עם ילדיהם או טיולים בטבע – אך מאוחר יותר התברר שהיו מעורבים בפרשיות של הטרדות מיניות או שחיתות כלכלית מתחת לפני השטח. ואולי בדיוק מהסיבה הזו "המקצועיות" שהכרנו לאורך השנים היא כבר לא רלוונטית, ומה שאנחנו צריכים עשוי להיות בדיוק "לא מקצועי" כמו סאנה מרין.