במשך שנים תחום היזמות נשלט בידי גברים וכמעט ולא ראינו נשים יזמיות, אך ענף זה השתנה עם הזמן ואנו נחשפים לעוד ועוד יזמיות פורצות דרך שמפגינות מיומנות גבוהה, מעודכנות פיננסית ומדברות טכנולוגית. לרגל יום היזמות שחל השבוע, הנה סיפורן של כמה מהן, כל אחת ראשונה בתחומה – הדרך שעברו, ההליכה נגד המוסכמות המקובלות, ומבט לעתיד.
ממגדל קלפים לגורדי שחקים
"כבר מגיל צעיר תחום הבניה משך וסקרן אותי", מספרת זמורוד חסן, "הייתי מתלהבת מלראות בניין גבוה שהעלה בי מחשבות ותהיות על איך בכלל בונים בניין רב קומות וכיצד מצליחים להעמיד אותו כך שלא יתרסק".
בחלוף השנים חלום הילדות של זמורוד הפך למציאות – כאשר כנגד כל הסיכויים היא שברה כל תקרת זכוכית שעמדה בפניה כאישה דרוזית מבית רווי ילדים ודל אמצעים. חסן סיימה בהצטיינות לימודי הנדסה בטכניון, וכיום היא מהנדסת קונסטרוקציה שמתמחה בתכנון מבנים לרעידות אדמה ובעלת חברה פרטית הנקראת "זמורוד חסן הנדסת מבנים בע"מ".
"אני בהחלט מרוצה מכל ההישגים שהגעתי אליהם במיוחד כאישה דרוזית", היא מצהירה, "אני תמיד עם הפנים קדימה ובגישה תמידית להתפתח ולהיכנס לעוד ועוד נישות".
העבודה בעולם הבנייה, נתפסת לרוב כ"גברית", אך אט אט הסטיגמה מתחילה להישבר. "אנחנו רואים את התנופה בעולם ההנדסה ושילוב הנשים שהולך וגדל עם הזמן. זאת בהשוואה לעבר שרק נשים בודדות נכנסו לתחום הזה, עקב המחשבה שמדובר בתחום גברי בלבד. הציפייה שלי היא לראות יותר נשים מובילות ומוצלחות בתחום שמנהלות חברות יזמיות גדולות", היא אומרת.
זמורוד היא זוכת פרס "מהנדס צעיר מצטיין בתחום התכנון" מאיגוד המהנדסים והתשתיות בישראל לשנת 2019, ואחת מ-40 צעירים מבטיחי נדל"ן והתחדשות עירונית לשנת 2020 – כל זאת במקביל להיותה אם לשלושה, ובת 37 בלבד. אך השילוב בין קריירה למשפחה הוא לא תמיד אופטימלי.
"הצלחה בקריירה מביאה איתה פחות שעות איכות עם הילדים בבית ותמיד יש ניסיון לגשר על הפער הזה בכל הזדמנות שתעלה", היא משתפת, "אך יחד עם זאת אני מקבלת תמיכה אדירה מבעלי ומהמשפחה הקרובה שהיא לא מובנת מאליה ומעודדת אותי להתקדם".
מעבר לגבולות כדור הארץ
"אבא שלי היה זה שהדביק אותי באהבה שלו לחלל", מספרת מאיה גליקמן-פריינטא, מהנדסת חלל ולוויינים ויזמית חלל ישראלית. בילדותה, חלמה להיות אסטרונאוטית, אבל לאחר שבדקה את דרישות הסף הבינה שיש בעיה: היא נמוכה בשבעה סנטימטרים מהגובה המינימלי הנדרש. חלום האסטרונאוטיקה נגנז ובמקומו הגיע חלום אחר – הנדסת לווינים.
"כשסיימתי צבא והיה עליי לבחור מה ללמו, ואבא שלי אמר לי – העיקר תלמדי הנדסה כלשהי בשביל שתהיה לך פרנסה טובה. בסוף 'התפשרנו' על הנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון, כי לא היה לי ממוצע מספיק גבוה ללמוד הנדסת חשמל ומחשבים או תעשייה וניהול כמו שההורים שלי רצו", שיתפה.
לדבריה, מיד קלטה שמדובר במקצוע עבורה. "לבנות, לתכנן ולהפעיל לוויינים וטילים או כל דבר אחר שמגיע אל מעבר לאטמוספירה היה נראה לי תחום מרתק ומסעיר שהוא מעבר לגבולות כדור הארץ".
עד מהרה גילתה מאיה כי ההיבט המגדרי משחק תפקיד גם בתחום הזה. "בתור מהנדסת צעירה גיליתי כמה שזה לא פשוט להיות בעולם של גברים, בעיקר כשרובם מבוגרים ובעלי ניסיון. לכן הייתי צריכה להוכיח את עצמי מעל ומעבר למה שכל אחד אחר בחדר היה צריך".
"הרגשתי שאסור היה לי לטעות, והייתי צריכה לחשוב פעמיים לפני שאני פותחת את הפה ולהיות בטוחה במאה אחוז שאני יודעת על מה אני מדברת. תמיד חיפשתי את המקומות שבהם אני יכולה לתת ערך מוסף, וזאת כאשר אני יודעת שיש לי יתרון ביכולות הטכניות שלי ושם הצלחתי לפרוח".
יחד עם בעלה מידד, הקימה חברה פרטית המספקת שירותי ייעוץ והדרכה בתחום החלל בכלל והלוויינות בפרט. השניים חיים וחולמים חלל, מידד מהנדס המערכת ואחראי על תכנון והבנייה של הפרויקט ומאיה מהנדסת הלווייניים.
"היו פעמים שחשבו שאני המזכירה שלו", היא משתפת על האתגרים הראשוניים בתחילת דרכם, "הם הופתעו מאוד כשהצגתי את עצמי כמהנדסת חלל ולוויינים, יזמית ומנכ"לית של החברה. היו שהרימו גבה, והיו גם כאלה שדחקו אותי מהבמה המרכזית והתייחסו אליי לפעמים בזלזול. לא פשוט להיות אישה יזמית, ואני לא חושבת שהייתי בכלל חושבת על להיות יזמית אילולא בן זוגי שהיה לו חזון ואני אמרתי לו יאללה בוא נעשה את זה יחד".
אך, לא רק האתגר המגדרי נכח במהלך הקריירה המשותפת של השניים. "היו המון אתגרים, בעיקר בתחום הכלכלי. להקים עסק חדש, לבנות מאגר לקוחות ולהפוך משכירה לעצמאית בעלת עסק – שזו חשיבה אחרת לגמרי", סיפרה, "נתקלנו בהמון קשיים בגיוס כסף, ובכלל בניהול עסק עד שהגענו למצב יציב של הכנסות טובות שהולכות וגדלות".
עם זאת, לטענתה האתגר העיקרי הוא הזמן: "תמיד יש יותר מדי דברים ורעיונות שרוצים לקדם ואין זמן כי רוב ההכנסות שלנו הן משעות העבודה שלנו עבור לקוחות, ואין לנו הרבה אפשרויות לפנות זמן בכדי לקדם רעיונות חדשים עבורנו ולא עבור לקוחות. זה תמיד נמצא על אש קטנה ולכן לוקח זמן עד שזה מבשיל".
כיום, בזכות הידע שרכשה מלימודיה בטכניון בשילוב שלושה עשורים של ניסיון מעשי הקימה פרויקט שנקרא 'האקדמיה הצעירה להנדסת חלל' במסגרתה מכשירה את דור יזמיות ויזמי החלל הבאים. "הייתי מצפה לראות יותר מנכ"ליות, יותר יזמיות ויותר מהנדסות באופן כללי ובתחום החלל בפרט".
"למרות הקשיים והאתגרים שהיו לי לאורך הדרך, אני יכולה להגיד שאני מרוצה. אני מרגישה שעשיתי כל כך הרבה דברים בפעם הראשונה בתור אישה ישראלית וכשאני מסתכלת על זה אני מלאת שמחה על כך", היא משתפת בהתרגשות.
פירות טריים לנצח
מאז ילדותה, ליאת אברהמי התחברה לתחום המדע וידעה כי היא תהיה מדענית בעתיד. כדי להגשים את חלומה, החלה בלימודיה האקדמיים בביולוגיה, מדעי החיים וביוטכנולוגיה וחיכתה להזדמנות בה תעשה את דריסת הרגל הראשונה בתחום.
"אהבתי מאוד את היכולת להשפיע ולפקח על תאים ועל אובייקטים חיים זה מאוד ריתק אותי. כל הנושאים של הגוף של בעלי חיים, צמחים, וגם בני אדם, מה שהכי מעניין בהם זה היכולת לבצע בהם מניפולציות שונות", מספרת ליאת, "למי שנכנס לתחום הזה יש את הרצון לשפר את איכות החיים ואת העולם בהמון מובנים שונים. כמו גם, היכולת להשפיע ולתרום לעולם החי".
עם סיום לימודיה, החלה ליאת לעבוד בסטארט-אפ שעסק בהדברה ביולוגית, שם שימשה כחוקרת ראשית ומנהלת מעבדה, אולם תשוקתה לתחום ולעולם המחקר רק הלכה וגברה.
"האתגר המרכזי שליווה אותי לא מעט זמן זה עניין הקבלה לתפקיד הראשון שלי בתחום, זה היה תהליך לא קל. מההתחלה ידעתי שאני מאוד מתחברת לעולם המדע, הפיתוח והמחקר. והבעיה העיקרית הייתה שכשסיימתי את הלימודים לא היו הרבה משרות בתחום, המשרות היחידות שהיו פנויות דרשו ניסיון ותואר שני", אמרה.
בהמשך, החליטה לצאת לדרך עצמאית והקימה ביחד עם שמעון לכט את Fungit מחממת החדשנות של הדרום InNegev. הטכנולוגיה של החברה, יוצרת למעשה מעטפת הגנה על הפרי, כאשר היא משתלבת עם מערכות טבעיות של הפרי עצמו.
אלא שאז, צץ לו אתגר נוסף - שילוב חיי משפחה ועבודה ביחד. "כל אישה מתמודדת עם הקושי הזה, זה לא דבר שהוא חדש. אך בעולם היזמות כאשר המיזם הוא שלך ואת מחויבת לו 24/7 החיים הופכים לאינטנסיביים ופה מדובר באתגר חדש שמלווה אותך גם כאשר הם גדלים", הוסיפה.
"אמנם הבחירה בלהשקיע את רוב חייך בעולם היזמות היא לא פשוטה ודורשת הקרבה, אך מצד שני יש לזה הרבה דברים חיוביים. הילדים שלי מעריצים אותי ומאוד גאים בי, ואם זה לא מספיק הבן שלי אפילו שאב ממני השראה ורצה לקחת חלק במועצת תלמידים אצלו בבית ספר, ולהוביל כל מיני יוזמות", תיארה.
ליאת מדגישה כי דווקא העובדה שהיא אישה בתחום היזמות, גורמת לה לגאווה גדולה, "נשים יכולות לא רק להיות בעולם היזמות אלא גם להוביל בו. הסיבה העיקרית למה יש מחסור בנשים והעולם הזה עדיין נשלט על ידי גברים זה מפאת הקטע המשפחתי. אני מאמינה שכל אחת יכולה להיות יזמת, הכל שאלה של רצון והקרבה".