מור אינסייד, רשת MRI הגדולה בישראל המפעילה 7 ניידות בפריסה ארצית, הפועלות 24 שעות ביממה 365 ימים בשנה, מציינת את יום האישה בסימן עוצמה והוקרה. מיכאל מישורי-דרעי, מנכ"ל החברה, בירך את העובדות וציין נתונים מרשימים: 76% מעובדי החברה הן נשים, 35% מהרופאים, 65% מהדימותנים ו-80% ממשרות הניהול מאוישות על ידי נשים.
דינה שניידר, מנהלת יחידות MRI צפון ועמק, כתבה מכתב מרגש לנשות הצפון. "לך, אישה חזקה ומופלאה", היא כתבה, "אני רוצה להתחיל ולומר לך את גיבורה. לא פחות". שניידר מדגישה את הקושי של נשים המחזיקות את החזית האישית והמשפחתית בתקופה מאתגרת, תוך שמירה על חוסן נפשי ותקווה.
החברה בחרה להציג שלוש נשים יוצאות דופן:
מרים גבאי, נציגת שירות במוקד, סיפרה על השנה המאתגרת שעברה. עם פרוץ המלחמה, היא ומשפחתה נאלצו לעזוב את ביתם באביבים שעל גבול הצפון, ושהו במלון במשך כחצי שנה. למרות חוסר הוודאות, המעברים הבלתי פוסקים והחששות, מרים לא ויתרה והמשיכה לעבוד. "השפיות שלי הייתה העבודה שלי", היא אמרה, "למרות הקושי, המשכתי לעבוד בכל הזמן הזה, גם כשהיינו תחת אזעקות בעיר נהריה. זה לא היה פשוט, אבל צלחתי את זה."
חילוד עקל, בת 39, נציגת שירות ואם לשבעה ילדים, שיתפה על האתגר בשילוב משפחה וקריירה. "תמיד חשבתי שזה בלתי אפשרי, שתמיד משהו יהיה על חשבון משהו אחר", היא אמרה, "אבל במור אינסייד הצלחתי למצוא את האיזון. בזכות התמיכה של המנהלות שלי ובזכות התנאים והמשמרות הגמישות, יכולתי להיות שם עבור משפחתי כשזה היה חשוב באמת."
לירון ג'רבי, רופאת משמרת MRI, בחרה להתגייס במהלך המלחמה והצילה חיילים לוחמים בלבנון. "ה-7 באוקטובר טלטל אותי", סיפרה, "החלטתי להתגייס ולאחר שעברתי קורס קציני רפואה, גויסתי לגדחה"ן הגליל 8173 כקרפ"גית ב', רופאה קצינת רפואה".
לירון תיארה מקרה מרגש של טיפול בפצועים: "באחד מימי הפעילות קיבלנו ידיעה על פצועים בגבול מירי נ"ט. כשהגענו הוכרז על אר"ן (אירוע רב נפגעים). האירוע היה כאוטי, היו כ-12 פצועים, עם פציעות גפיים, ראש וחזה, המון אנשים, אש, עשן, דם וצעקות." היא העניקה טיפול ראשוני מציל חיים, פינתה פצועים למנחת המסוקים, וגם נפגשה לימים עם החיילים ומשפחותיהם.
סיפוריהן של הנשים הללו מייצגים את רוח החברה: תמיכה, גמישות, התמדה ועוצמה. המסר המרכזי הוא כי נשים יכולות להצליח ולתפקד בכל תנאי, תוך שמירה על חוסן נפשי ומחויבות למשפחה ולעבודה.