לפני כמה חודשים מונתה סרן י' (היום היא כבר רב סרן) לסגנית מפקדת טייסת 106. במינוי זה הצטרפה י', נווטת קרב בהכשרתה ולשעבר ראש מדור במטה המבצעי של חיל האוויר, לרס"ן ג', סגנית מפקד טייסת נחשון. סרן י' נשואה לטייס בחיל האוויר, וסבה, שמעון אש ז"ל, היה טייס בטייסת מטוסי סקייהוק בחיל האוויר.

בינתיים הועלתה רב סרן גל לדרגת סגן אלוף ומונתה למפקדת טייסת נחשון, ובכך שבה ועשתה היסטוריה בהיותה האישה הראשונה שתפקד על טייסת טיסה. ג' (34) התגייסה בשנת 2003 לקורס טיס מספר 151 וסיימה כטייסת במגמת תובלה. בתום הקורס שובצה בטייסת 135 (שבשורותיה מטוסי צופית, חופית וקוקייה), ובהמשך עברה לטייסת 131 (קרנף) ומילאה מגוון תפקידים פיקודיים בבית הספר לטיסה ובטייסת 135, ובשנים 2015־2017 שירתה כסגנית מפקד טייסת 122 (נחשון).

למקום הראשון ברשימת המשפיעים.
למקום השני ברשימת המשפיעים.

ראוי לציין גם את סא"ל קרן קובליו, שניפצה את תקרת הזכוכית לאלפי רסיסים כשמונתה למפקדת טייסת התחזוקה הראשונה בחיל בבסיס נבטים, לאחר שירות ארוך ומרשים של יותר מ־16 שנים בחיל האוויר, שהחל בכיתה י"א כשוחרת בבסיס הטכני של חיל האוויר בחיפה. בימים אלה משתתפת הקצינה בקורס מפקדי טייסות, ועם סיומו בחודשים הקרובים היא צפויה להתמודד על תפקיד מפקדת טייסת.

בצה"ל מעריכים שמינוי מפקדת לטייסת מבצעית הוא עניין של זמן, וכי הוא צפוי אף לקרות עוד בתקופת כהונתו של מפקד חיל האוויר הנוכחי, האלוף עמיקם נורקין. בזכות "בג"ץ אליס מילר", שהוגש בשנת 1995 במטרה לפתוח את מועמדותן של נשים לקורס טיס צבאי, וחרף העובדה שמילר לא התקבלה בסופו של דבר לקורס בשל “עודף מוטיבציה", בחיל האוויר הפנימו כי מלבד האג'נדה של שילוב נשים בתפקידים קרביים, זהו צורך מבצעי. מאז אותו בג"ץ שירתו 48 נשות צוות אוויר בצה"ל, ובשנה האחרונה הצטרפה למסדר הכנפיים היוקרתי אישה נוספת.

אין להתעלם מכך שאחת הבעיות המרכזיות שסומנו בשנים האחרונות בקרב בכירי חיל האוויר היא חוסר ההתאמה בבניית מסלול השירות לטייסות נשים, כך שלצד שירותן בחיל תוכלנה להביא ילדים לעולם ולהקים משפחה בלי לפגוע במהלכה התקין של הקריירה הצבאית. בשנתיים האחרונות חל שינוי תפיסתי בחיל האוויר, ומסלול שירות ייחודי וגמיש הרבה יותר הותאם לקצינות מצטיינות שסומנו כבעלות פוטנציאל לפקד על טייסות מבצעיות בעתיד.

נוסף על כך, בחיל האוויר הבחינו בכך שגם הנשים שסיימו את קורס הטיס בהצלחה לא הצליחו להתקדם לתפקידים פיקודיים מרכזיים, ובדרך כלל פרשו מהחיל לאחר תום תקופת הקבע הראשונה, ולפיכך הוחלט לאחרונה על שריון תפקידים בכירים ומשפיעים גם לחניכות שנושרות מהקורס, וכן על קידום קצינות לתפקידים בכירים.

שחר בת ה־23, טייסת הקרב הרביעית של צה"ל, למדה מחשבים ואומנות בתיכון, וכשהגיע הזמן לבחור קורס בצבא, היא הימרה ובחרה בקורס טיס. בשנה שעברה, מיד לאחר מסדר הכנפיים, התראיינה שחר לאתר האינטרנט של צה"ל ואמרה: "יש הרבה בנות שיש להן פוטנציאל להשתלב בעולם הטיס, אך הן לא יודעות זאת. כל אחת יכולה לעשות את זה". אחר כך הוסיפה שהיא נמצאת בתפקיד מסיבות אישיות, ולא מסיבות נשיות.

בחיל האוויר לא מתכוונים להיפגש עם תלמידות תיכון ולעודד אותן לנסות להתקבל לקורס טיס, אולם לאלה שיגיעו לקורס וינשרו ממנו מסיבה זו או אחרת, תוענק הכוונה, והן ישובצו בתפקידים בכירים.

כיום טסות בחיל האוויר כמעט 50 קצינות בסדיר ובמילואים, מהן חמש טייסות מטוסי קרב, 20 נווטות קרב, 11 טייסות מסוקים ועשר טייסות ונווטות תובלה. עוד בכניסתו לתפקיד הציב נורקין את שילוב הנשים במערכים הצבאיים והמבצעיים של החיל כיעד רב חשיבות. בזכות פתיחת שערי חיל האוויר לנשים, חלה עלייה בשירות נשים בתפקידים חשובים גם בחילות לחימה אחרים. מספר הלוחמות בצה"ל גדל בתוך שש שנים מכ־500 לכ־2,700, בעיקר בזכות הקמת גדודים מעורבים נוספים.

100 המשפיעים של מעריב: הנשים במטוסי הקרב מחוללות שינוי

טייסות הקרב נבחרו למקום ה-59 ברשימת בעלי ההשפעה בישראל. בצה"ל מעריכים שמינוי מפקדת לטייסת מבצעית הוא רק עניין של זמן, שכן שילוב נשים הוא צורך מבצעי