לדבריה, "כשהעובדים הסוציאליים שובתים, נשים נפגעות אלימות נותרות ללא העוגן שמייצב אותן בסערות חייהן וחוות טלטלה רגשית וקיומית, לרבות עלייה ברמת החרדות, חוסר הביטחון וחוסר הוודאות. היטיבה לתאר זאת אחת המשתתפות שלנו, כשאמרה שהפסקת הליווי באופן פתאומי מעוררת את הפוסט־טראומה על כל רבדיה והיא נאלצת להתמודד לבד מול האלימות והסכנות לה ולילדיה, ללא תמיכה מקצועית וללא מענה רגשי".
"אולם לא רק נפגעות אלימות נפגעות מהשביתה, גם הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, קשישים, נשים שמעוניינות בהפסקת הריון, מתמודדי נפש והרשימה עוד ארוכה", היא מוסיפה. "עבודה סוציאלית נוגעת בכל תחומי החיים וחותכת את כל המצבים הסוציו־אקונומיים. היא לא משרתת רק את 'המסכנים והעניים', כולנו נעזרים בעובדות ובעובדים סוציאליים בשלב כזה או אחר של חיינו. אני מקווה שהמדינה תתעשת ותפעל לשיפור מעמדם ותנאי העסקתם באופן מיידי, לפני שהיא תמיט אסון חברתי שיהרוס כל מה שנבנה כאן עד כה".
שוורץ מדגישה: "העובדות והעובדים הסוציאליים הם הלוחמים בחזית החברתית. הם אלה שעומדים יום־יום מול הקשיים והחוליים של החברה, מול החוליות המוחלשות שלה, וזאת לאורך כל השנה ועוד יותר מכך בזמן הקורונה. המדינה שולחת אותם לעמוד חשופים בצריח ללא הגנה מינימלית וללא תנאים ושכר ראויים. ההתעלמות מהאלימות שמופעלת נגדם, משכרם העלוב ומעומסי העבודה הבלתי אפשריים היא ביטוי לזלזול הממסדי מעשייתם ומתרומתם החשובה".
התרעות פיקוד העורף