אליזבת' השנייה הוכיחה שאפשר להיות הכל – מנהיגה חזקה, אך גם אמא, סבתא, אייקון אופנה ומעל להכל – אישה. במרוץ השנים סללה המלכה הבריטית שביל חדש עבור המין הנשי, ולמעשה נרמלה לחלוטין את הרעיון לפיו אישה מנהלת את העניינים.
עיקר ייחוד פועלה היה שמעולם לא חרגה או ניצלה לרעה את גבולות עבודתה וסמכויותיה החוקתיות. צורת השלטון שלה הייתה מכובדת ומאופקת, שהוכיחה מעל לצל של ספק עד כמה נשים בעמדות כוח יכולות להשפיע – בענווה אך עם ביטחון ואף נוקשות.
אמנם, כחלק משלטונה המלכה מעולם לא התבטאה כפמינסטית או אמרה הצהרות שקידמו בגלוי זכויות נשים, אך היא כן שברה מוסכמות עבור נשים בחברה. כך לדוגמה, במלחמת העולם השנייה שכנעה אליזבת' את אביה שיתיר לה להתגייס אישית למאמץ המלחמתי, והפכה לאישה הראשונה ממשפחת המלוכה ששירתה בפועל בצבא הבריטי – לאחר שהוכשרה ושירתה כנהגת משאית ומכונאית בחיל העזר לנשים.
כמובן שעצם קיומה של מלכה אישה אינו בהכרח מספיק בפני עצמו כדי ליצור מורשת חזקה, למשל המלכה ויקטוריה האמינה שפמניסטיות "צריכות לקבל הצלפה טובה". כך שבניגוד אליה, אליזבת' אמנם שמרה את דעותיה על זכויות נשים לעצמה, אך פעלה בצורה בה התפקיד אפשר לה.
המלכה הבריטית חגגה מדי פעם את הישגיהן של נשים באמצעות נאומים פומביים. כך למשל ב-2011, בנאום בפתח פגישת ראשי הממשלות של חבר העמים שעסק בנשים כסוכנות של שינוי, הצהירה המלכה כי נושא האירוע "מזכיר לנו את הפוטנציאל בחברות שטרם נפתחו במלואן, והוא מעודד אותנו למצוא דרכים לאפשר לנערות ולנשים למלא את חלקן בחברה". בהתחשב בגישתה הנייטרלית של אליזבת' השנייה, הנאום הזה נתפס כתמיכה משמעותית בשוויון מגדרי.
שנתיים לאחר מכן, עשתה המלכה צעד ברור לעבר שוויון מגדרי ונתנה הסכמה מלכותית לחוק "הירושה לכתר" אשר עיגן זכות שווה על כס המלכות לבנים ובנות כאחד. אליזבת' השנייה עלתה בעצמה לכס המלכות בגיל 25 רק בגלל העובדה שלאביה לא היו בנים, שכן אם המצב היה שונה הכתר היה מדלג על ראשה. הודות לחוק הירושה, לא כך הדבר עוד.
במקום לעמוד אל מול העולם ולספר לנו מה אפשרי – המלכה אליזבת' השנייה פשוט הראתה לנו, בכך שהדגימה מול כל העולם כיצד נשים יכולות להחזיק בעמדות חזקות ולעשות זאת במיומנות בלתי ניתנת לערעור.
התרעות פיקוד העורף