לרגל יום האישה הבינלאומי, הנשים שעומדות בראש 12 העמותות והתנועות המובילות בארץ במאבק ארוך השנים למען שוויון זכויות ונגד אלימות, מספרות על הפעילות השוטפת ומדברות על האתגרים של ימינו שמדירים שינה מעיניהן: "בוקר אחד אנחנו עלולות לקום ולגלות שדברים שחשבנו שהם מובנים מאליהם - כבר לא שם".
"קיימת כיום נסיגה בצורה כזו או אחרת, וזה לא משנה באיזו אישה מדובר - דתייה, ערבייה, חילונית"
אניטה פרידמן, יו"ר ויצו העולמית
"חשוב לנו שהנושא המגדרי לא ירד מסדר היום", אומרת אניטה פרידמן, המכהנת בתפקידה כיו"ר ויצו העולמית מאז ינואר 2020. "מהרגע הראשון כל הנושא של מעמד האישה ואמהות היה בדנ"א של התנועה".
ויצו, תנועה ציונית עולמית, הוקמה ב־1920 על ידי נשים, כדי לענות על הצרכים של נשים וילדים. "אנחנו אלה שהקמנו את טיפת חלב ואת מעונות היום, כדי שנשים יוכלו לצאת לעבוד ולחזק את המעמד הכלכלי המשפחתי וגם לקדם את עצמן ולהגיע לנקודות השפעה", מתארת פרידמן. "היום יש לנו 170 מעונות, שבהם 12 אלף ילדים. אנחנו תנועה א־מפלגתית, ובמהלך השנים ענינו לצרכים של החברה הישראלית ושינינו את הייעוד שלנו בהתאם לצרכים".
"אנחנו מכשירות אנשי מקצוע, כגון מורים ואחיות, שבאים במגע עם ילדים, כדי לזהות ילדים שנמצאים במצבים כאלה בתוך הבית. יש לנו קו חם לטיפול בגברים אלימים. נוסף לכך, אחד המיזמים הוא סיוע לנשים יוצאות מקלט שאין להן תמיכה מהממשלה. פתחנו שמונה קהילות ברחבי הארץ, כדי שלא יחזרו למעגל האלימות. אנו גם מקדמות בכנסת חקיקה יחד עם ארגוני נשים נוספים, למשל חוק לשוויון בשכר, חוק האיזוק האלקטרוני ועוד".
"אנחנו ממש רואים הדרה של נשים מהמרחב הציבורי, וזה מאוד מטריד"
חגית פאר, יו"ר תנועת נעמת
"מצד אחד אנחנו נשענות על הישגים שהשיגו החלוצות שהקימו את תנועת נעמת, ומצד שני נעמת שינתה את פניה ומתאימה את עצמה לאתגרים החדשים, שהם בעיקר ייצוג נשי", אומרת חגית פאר, המכהנת בתפקידה הנוכחי כיו"ר התנועה מאז שנת 2019. "ייצוג נשי במרחב הציבורי, במקומות העבודה, בקהילה, בחברה ובעיקר במקומות שבהם מקבלים החלטות על החיים של כולנו - זה מה שבוער עכשיו".
תנועת נעמת פועלת לקידום שוויון מגדרי בישראל בכל תחומי החיים ומתמקדת בפעילות לשינוי מדיניות בעבודה, במשפחה, בחברה ובכלכלה. כמו כן, התנועה מפעילה מעונות מפוקחים לגיל הרך, מאפשרת ייעוץ משפטי לנשים במגוון סוגיות, בהן דיני עבודה, ומפעילה גם את המרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחה. "אישה היא עדיין מרכז הבית ונושאת ברוב האחריות", אומרת פאר.
"לשם כך פעלנו בנושא של תקופת לידה והורות (חופשת לידה), והקמנו גם את מרכז 'אבא', מרכז הדרכה לאבות. לצערי, הנושא של ייצוג נשי הולם בתקופה האחרונה צועד אחורה. פתאום אנחנו שמות לב שעוד פעם אנחנו צריכות להיות בקו הראשון לגבי דברים שכבר אמורים היו להיות ברורים מאליהם בשנת 2023, כמו למשל ייצוג נשים בממשלה. אנחנו רואים מעט שרות, מנכ"ליות. אנחנו ממש רואים הדרה שלנו מהמרחב הציבורי וזה מאוד מטריד. זה צריך להטריד לא רק אותנו, אלא את כולם".
"השאלה היא האם אנחנו רוצים להיות חברה שיש בה הוגנות מגדרית, חברה מתקדמת, פלורליסטית שיש בה מקום לכולם? המצב היום מאוד מתסכל, אבל אין לנו את הפריבילגיה להרים ידיים. אנחנו יותר נחושות לעמוד על המשמר, האחריות היום היא גדולה מאי פעם. אנחנו מודאגות מכל הנושא של זכויות נשים. לא ניתן לבג"ץ להיחלש. רוב הזכויות של נשים, בהן גם של נשים דתיות, הושגו בבג"ץ. אוי ואבוי לנו אם הכוח של בג"ץ ייפגע".
"אני מאוד אופטימית כשאני רואה את ההתגייסות של ציבורים כל כך נרחבים למאבק למען זכויות נשים"
נשים רבות התעוררו בחודשיים האחרונים והבינו שמה שנראה לנו ברור מאליו - יכול להשתנות ברגע", אומרת הדס דניאלי ילין, מנכ"לית שדולת הנשים. "לכן נשים רבות, וגם גברים רבים, מוכנות ומוכנים למאבק ולא מוכנות לוותר על מקומנו השוויוני בחברה הישראלית. כך שברור שבמשמרת שלנו לא ניתן לחזור אחורה. חד־משמעית אנחנו על המשמר בשביל הבנות שלנו".
זה כ־40 שנה פועלת שדולת הנשים לקידום מדיניות של שוויון מגדרי וייצוג שווה בשוק העבודה, מאבק בהדרה, פתיחת תפקידים קרביים בצה"ל, הקצאת משאבים ומלחמה באלימות נגד נשים. "השדולה גם פועלת לקידום חקיקה והחלטות ממשלה למען שוויון מגדרי", אומרת דניאלי ילין. "במישור המשפטי, אנו עושות זאת באמצעות תביעות לבג"ץ ולבתי המשפט, ובתקשורת באמצעות העלאת מודעות והצפת האתגרים. השדולה גם מפעילה קווי סיוע בעברית, אמהרית, רוסית וערבית לנשים הנפגעות על רקע אפליה מגדרית במקום העבודה, וכן יש לנו קו ייעודי לחברה החרדית".
"נושא ההדרה וההפרדה בחברה החרדית מאוד מטריד. נשים לא מורשות לעבור על מדרכות, דורשים מהן לשבת בסוף האוטובוס, וזה גולש לכלל החברה הישראלית. על סדר יומה של הקואליציה עומדים דברים שלא האמנו שיהיו, למשל ביטול האיסור על אפליה על רקע דתי, עונשי מאסר על לבוש לא צנוע בכותל, ביטול תוכניות לימוד פמיניסטיות, מאבק בגיוס נשים לתפקידים משמעותיים בצה"ל ועוד".
"גם הנושא של אלימות נגד נשים לא מקבל התייחסות ראויה: בשנת 2022 נרצחו 22 נשים בישראל, ועדיין תוכניות מצילות חיים כמו האיזוק האלקטרוני והאמנה למניעת אלימות נגד נשים - תקועות. וכמובן, המהפכה המשפטית מאוד מטרידה אותנו. חלק ניכר מהכלים שנמצאים בידינו הם כלים משפטיים, הרבה מהזכויות שלנו השגנו באמצעות בג"ץ ובתי המשפט. אך המהפכה המשפטית שמובילה הממשלה תיקח מאיתנו גם את הכלים האלו".
"לא מזמן טיפלנו בשדולת הנשים באירוע שבו נהג אוטובוס באזור חילוני לא העלה ילדה בת 13 להסעה כי הלבוש שלה לא נראה לו. פנינו לבית משפט והגענו לפשרה שמהווה הרתעה למקרים דומים בעתיד. באירוע אחר נהג אמבולנס לא העלה חולת קורונה לאמבולנס כי היא לא התלבשה באופן צנוע בעיניו. שוב בית המשפט עמד לצדנו. אבל אם המהפכה המשפטית תעבור, הכנסת תוכל לבטל את חוק איסור האפליה, ואז פעולות כאלה יהיו חוקיות".
"כיום יש הרבה יותר נשים שמעזות לצאת מהפיקסלים, לא להתבייש, לספר את הסיפור שלהן ולהגיד: נפגעתי"
אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית
"הפעילות שלנו נמשכת לאורך 32 שנה, כאשר השינוי הכי משמעותי ועמוק שקרה לאורך השנים הוא קודם כל בתודעה של הנפגעות והנפגעים. הצלחנו להטמיע, לפחות בקהלים מסוימים, את התפיסה של הסרת קשר השתיקה והבושה", אומרת אורית סוליציאנו, שמכהנת עשור בתפקידה כמנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית.
איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית הוא ארגון גג של תשעה מרכזי סיוע שנמצאים ברחבי הארץ ופועלים כארגון הלובי הוותיק למאבק לקידום מדיניות למתן זכויות לנפגעות ולנפגעים ולמיגור האלימות המינית בישראל. "בשנה האחרונה בלטו בעיניי יותר ויותר סיפורים שיצאו מהחברה הדתית והחרדית שעוברת מהפך", אומרת סוליציאנו. "גם שם נפרץ קשר השתיקה, יותר נשים מוכנות לדבר וגם הקהילות מתגייסות כדי להיאבק ולהוקיע פוגעים מתוכן".
"צריך גם לשנות את זמן הטיפול שניתן, שכיום הוא קצר ולא מותאם לצרכים, ועומד על שנתיים וחצי. דבר חשוב נוסף הוא גיוס משאבים להקמת מאגר הצלבות לפוגעים מינית, כדי לסייע לנפגעות ולנפגעים לקבל מידע על פוגעים סדרתיים, מה שייתן להם אולי כוח להגיש תלונה למשטרה. בתוכנית שלנו נמצאת גם הקמת מטה חינוך בבתי הספר לקידום חינוך למניעת אלימות מינית ולטובת מיניות בריאה".
קו החירום של איגוד ארגוני הסיוע: 1202 נשים; 1203 גברים.
"אלימות נגד נשים אינה בעיה של נשים בלבד, ויש להתחיל בהסברה ובמתן כלים בגילים הצעירים"
ורדית דנציגר, מנכ"לית עמותת ל.א לאלימות נגד נשים
אנו מחויבים לממש את חזון העמותה ולמגר את תופעת האלימות במשפחה", אומרת ורדית דנציגר, מנכ"לית עמותת ל.א לאלימות נגד נשים. "אלימות נגד נשים אינה בעיה של נשים בלבד, ויש למגרה ולהתחיל בהסברה ובמתן כלים כבר בגילים הצעירים".
עמותת ל.א. לאלימות נוסדה ב־1977 על מנת להעניק התחלה חדשה לנשים החיות במעגל האלימות. מייסדת העמותה, רות רזניק, לימים כלת פרס ישראל, ביקשה להשמיע את קולן של נשים הלכודות במעגל האלימות, תוך יצירת פתרונות למרחב מוגן. "העמותה הייתה חלוצה בהקמת מקלטים לנשים מוכות ברחבי הארץ, לצד טיפול ותוכניות להכשרה מקצועית", מספרת דנציגר. "היא טיפלה ומטפלת עד היום בסוגיות של אלימות כלכלית, מינית, ומשפטית. ל.א. לאלימות הובילה את העלאת המודעות הציבורית לתופעת האלימות במשפחה. בכך היא תרמה לשינוי בעמדות החברה הישראלית כלפי התופעה וגייסה את הרשויות לסיוע, במקביל לשינויי חקיקה וסיוע משפטי".
העמותה מפעילה כיום מקלטים לנשים וילדיהן וכן דירות מעבר ומלווה נפגעות באופן המאפשר הסתגלות ויציאה מתפיסת עולם נזקקת ונתמכת. בנוסף, קו העמותה פועל 24/7 במגוון שפות, ומערך הדרכה מעניק פעילויות חינוך והסברה. "פועלות אצלנו כ־50 עובדות, וכ־50 מתנדבות ומתנדבים", מספרת דנציגר.
"הבאנו לשיתופי פעולה עם מוסדות וארגונים, הענקנו סיוע לרשויות במאבק באלימות, פעלנו לשינויי חקיקה. בשנת 2022 נתן הקו מענה ל־3,700 פניות טלפוניות, לצד פניות במסרונים ובאפליקציה. אנחנו שם לצד הנשים לכל אורך הדרך. הממשלה צריכה לתעדף את הנושא, לממש את התוכנית הלאומית למאבק באלימות נגד נשים ולהקצות את כל הכספים המיועדים לנושא".
קו החירום של ל.א לאלימות: 6724*.
"אנחנו צריכות שיהיו יותר נשים בפוזיציות של השפעה, אבל גם לבחון את התוצאות"
יפעת סלע, יו"ר תנועת אמונה
אנחנו צריכים תמיד להסתכל בשמחה ובהערכה על מה שנעשה, ועדיין להמשיך לא רק להילחם אלא גם לוודא שההישגים שהושגו על ידי נשים וארגונים בשנים האחרונות לא ילכו אחורה", אומרת יפעת סלע, יו"ר תנועת אמונה, שנכנסה בימים אלה לתפקידה לאחר שהחליפה את ליאורה מינקה, שכיהנה בתפקיד 22 שנה.
"כלומר, לשמר את הקיים ולפתח את החדש. הלוואי שנוכל לפתח את החדש בלי להילחם. יש מקומות שיש בהם כבר הישגים מאוד משמעותיים, שם כבר פחות צריך להילחם; ויש מקומות שבהם אנחנו צריכות עדיין להיות ערניות מאוד, לראות שגם בהם אנו מתקדמות קדימה ובוודאי שלא הולכות אחורה".
אמונה, תנועת האישה הדתית־לאומית, הוקמה ב־1935, ועוסקת בקידום מעמד האישה במשפחה ובקהילה, בעיקר בהנכחת נשים במרחב הציבורי הכללי ובמוסדות הדת בפרט. בין הנושאים שהתנועה פעלה למענם: הובלת בג"ץ שמאפשר כיום לנשים להתמנות למשגיחות כשרות, שינוי הרכב הוועדה לבחירת רבנים ראשיים, פתיחת ההתמודדות למנכ"ל בתי הדין הרבניים גם לנשים, העלאת שכר הבלניות ועוד.
בנוסף, התנועה מתמקדת בטיפול במניעת אלימות במשפחה, תוך שיתוף פעולה עם פורום מיכל סלה במטרה להדריך בלניות ומדריכות כלה לזהות סימני אלימות אצל נשים. בין היתר, ל'אמונה' 110 מעונות יום, חמישה כפרי נוער המשמשים בית לכ־800 ילדים ובני נוער בסיכון, 13 מרכזי טיפול במשפחה וגם מכון "באר־אמונה" שמתמודד עם אתגרי המשפחה המודרנית במגזר.
"השנה הנוכחית תהיה מוקצית גם ללמידה ולעיצוב התקופה הבאה ב'אמונה', כאשר הנושא יהיה להמשיך ולהעמיק את העיסוק בייצוג הנשי במרחב הציבורי", אומרת סלע. "כמו כן, נפעל להרחיב את הייצוג של נשים דתיות והלגיטימיות שלהן במרחב העסקי וגם במרחב החברתי־אזרחי במדינת ישראל".
מרכזים לטיפול במשפחה: 03־6179216.
"במקום לחגוג את יום האישה, אנו נאלצות להיאבק על זכויותינו הבסיסיות ביותר שנמצאות בסכנה"
מורן זר קצנשטיין, מייסדת ומובילת תנועת "בונות אלטרנטיבה"
המטרה שלנו היא אחת - להגן על זכויות נשים בישראל - ולא נעצור עד שנשיג אותה", אומרת מורן זר קצנשטיין, מייסדת ומובילת תנועת "בונות אלטרנטיבה", שהוקמה ב־2020. כיום חברות בתנועה אלפי נשים מכל מגזרי החברה הישראלית, חילוניות, דתיות וחרדיות, יהודיות וערביות, שמגיעות מעולמות העסקים, התקשורת והייטק ומשלבות ידיים יחד למאבק על זכויות נשים, למען שוויון וייצוג ובמלחמה באלימות נגד נשים.
"במקום לחגוג היום את יום האישה הבינלאומי, אנו נאלצות להיאבק על זכויותינו הבסיסיות ביותר שנמצאות בסכנה ממשית". זר קצנשטיין, 40, שירתה בעבר בשב"כ ושימשה בתפקידי שיווק בחברות גדולות, בהן קוקה קולה וגוגל: "הפעילות של התנעה מתמקדת ביצירת קמפיינים שיעוררו מודעות לחשיבות שוויון זכויות לנשים. כך לדוגמה, יצרנו קמפיין שכר שווה שקידם שוויון בשכר בשוק העבודה, קמפיין השוואת התנאים של כדורגלניות נבחרת ישראל לאלו של כדורגלנים, קמפיין נגד שחרור מוקדם של אלון קסטיאל ועוד".
בימים אלו, במסגרת המאבק ברפורמה המשפטית, עומדת התנועה מאחורי מיצג "סיפורה של שפחה" שצבע את המחאה בארץ באדום וסוקר בכלי התקשורת בארץ ובחו"ל. "אנו בהחלט מוטרדות", אומרת זר קצנשטיין, "החל מהרחבת סמכויות בית הדין הרבני שתחייב נשים לעמוד מול הרכב דיינים גברים ששופטים על פי ההלכה גם בנושאים כמו עבודה וחוזים, ועד ההיתר להפלות על פי אמונה דתית. הסכנה כפולה ומכופלת כשמנסים להחליש דרמטית את כוחו של בג"ץ, מי שהיה מגן הנשים כל השנים. נמשיך להיאבק יחד עם אלפי הנשים שהצטרפו אלינו בחודש האחרון".
"היעדר ייצוג שוויוני כבר קורה: קריאות ל'צה"ל ללא נשים', קריאה לביטול השירות ביחידות מעורבות"
אל"מ מאיה הלר, מנכ"לית פורום דבורה – נשים במדיניות חוץ וביטחון לאומי
פעילות הפורום מתמקדת בבניית מנהיגות העתיד בתחומי הביטחון הלאומי והחוץ וכוללת תוכנית מנטורינג ייחודית, פעילות למען ייצוג שוויוני, שילוב נשים ופתיחת הזדמנויות לנשים", מסבירה מנכ"לית הפורום אל"מ מאיה הלר, שהייתה האישה הראשונה במערך הייעוץ המשפטי בעזה. לאחר שירות במגוון תפקידים בפרקליטות הצבאית מונתה לכהן כשופטת צבאית.
בשנת 2017 מונתה לשופטת צבאית של בית הדין הצבאי לערעורים, ואף כיהנה כראש ההרכב במשפטו של החייל אלאור אזריה. חברות הפורום מגיעות מעולמות הביטחון הלאומי ומדיניות החוץ, ולאחרונה קיבלו את הפרס לביטחון לאומי של המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS לשנת 2023.
"הפעילות שלנו כוללת עשייה במישורי ההסברה, המשפט וההשפעה הישירה על מקבלי ההחלטות", אומרת הלר. "בנוסף, יש לנו פעילות רציפה של הגברת הנוכחות הנשית המקצועית בשיח התקשורתי והציבורי בנושאי ביטחון וחוץ, סיכוני סייבר, אקלים ועוד".
בשנת 2000 התקבלה החלטה במועצת הביטחון של האו"ם על הצורך להבטיח את ייצוגן של נשים בתהליכי קבלת החלטות בתחומי הביטחון הלאומי, יישוב סכסוכים ובפוליטיקה הבינלאומית. "אף שישראל הייתה הראשונה לעגן בחוק את עקרונות ההחלטה, בפועל לא הושג ייצוג שווה לנשים במערכות הביטחון והחוץ", מספרת הלר.
"על רקע צורך זה, בשנת 2015, הוקמה העמותה. תחילה מנתה העמותה 12 חברות, בכירות יוצאות מערכות הביטחון והחוץ, אך צמחה והתפתחה וכיום חברות בפורום למעלה מ־300 נשים. הפורום מהווה גוף מייעץ ומנתח לסוגיות ביטחון לאומי, הפועל באופן שוטף מול כלל הרשויות. למשל, פתיחת תפקידים בצה"ל, שותפות בכתיבת דוח למל"ל לשילוב נשים בעת חירום, מסמך עמדה בפרשת הסוהרת מכלא גלבוע ועוד".
"התהליך ההדרגתי הביא לשיפור מצבן של הנשים הדתיות ולצמצום הפערים"
שרון בריק־דשן, מנכ"לית ארגון "קולך"
כיום הנוכחות של הפמיניזם הדתי היא עובדה", אומרת שרון בריק־דשן, מנכ"לית ארגון "קולך". "יש מסגרות לימוד תורה והלכה לנשים ברמות הגבוהות ביותר, שירות בצה"ל בתפקידים איכותיים, נוכחות בשדה הפוליטי בדמותן של חברות כנסת כמו עליזה לביא ושולי מועלם שקידמו חקיקה שוויונית ועוד. שני העשורים הראשונים של 'קולך' יצרו סדר חברתי חדש בחברה הדתית".
הארגון נוסד בשנת 1998 כתנועת נשים דתיות פמיניסטיות, השואפת ליצירת שינוי חברתי ותודעתי ולקידום מעמד האישה, שוויון מגדרי וזכויות נשים, הן בחברה היהודית בכלל בישראל והן ובחברה הדתית בפרט. "מייסדות 'קולך' סללו את הדרך עבורנו", אומרת בריק־דשן.
"אופן המאבק היה קריאת תיגר על הסדר הישן כדי לטלטל את המערכת: 'קולך' הביא למודעות את המחדלים בבתי הדין, מצוקת העגונות ומסורבות גט, נלחמה בפגיעה מינית בידי דמויות סמכות תורניות, דבר שהביא להקמת פורום תקנה. כמו כן, קידמנו חקיקה לסנקציה על סרבני גט והסכמי קדם נישואים. ארגון 'קולך' פועל לקידום השוויון במעמד האישי בנישואים ובגירושים, מקיים מאבק נחרץ בכל צורה של אלימות מגדרית, בניצול לרעה של סמכות דתית ובפגיעה בנשים בשם ההלכה. אנו נאבקות למען הרחבת ההשפעה של נשים ובנות במרחבים דתיים - במוסדות, קהילות ובמשפחה".
"כעמותה העוסקת בבריאות נשים, אנחנו מזהות חשש טבעי מפגיעה בזכויות הנשים"
טלי רוזין, מנכ"לית עמותת "אחת מתשע"
מדי שנה מאובחנות בישראל כ־5,400 נשים עם סרטן שד", אומרת טלי רוזין, העומדת בראש עמותת "אחת מתשע", שהגיעה לעמותה לאחר כעשור שבו שימשה כמנהלת קשרי חוץ בחברת "פייזר", וכאשת תקשורת ועיתונאית. "היות שיש 92% ריפוי במקרה של גילוי מוקדם של המחלה, אין ספק שאבחון מוקדם יכול להציל חיים".
עמותת "אחת מתשע" פועלת זה 30 שנה ומתמקדת בהעלאת מודעות לחשיבות הגילוי המוקדם ובתמיכה בנשים המתמודדות עם סרטן השד ובבני משפחותיהן. מאז הקמתה ועד היום, נעזרו בשירותיה עשרות אלפי נשים חולות ומחלימות. "העלאת המודעות נעשית באמצעות קמפיינים תקשורתיים והפצת חומרי הסברה, ובעיקר דרך הרצאות וסדנאות שמועברות על ידי מחלימות ומנחות מקצועיות", מספרת רוזין.
"תוכנית הדגל שלנו נקראת 'לצדך', ובמסגרת זו נשים מחלימות מלוות חולות לאורך התהליך. אנו מעניקות גם טיפול רגשי במצבי טראומה, חולי ומשבר הכולל גם את בני המשפחה, מפעילות קבוצות תמיכה דיגיטליות, ומלוות בשירות משפטי למיצוי זכויות בתחומי סל הבריאות, ביטוחים, ביטוח לאומי, קופות חולים ועוד. השירותים שלנו ניתנים בהתאמה למגזרים השונים ובמגוון שפות".
למתנדבת נעשית בצורה מדויקת ומיטבית כדי למקסם את החיבור ביניהן", מספרת רוזין. "בנוסף, העמותה מציעה כיום למתמודדות מענה מקצועי רחב על ידי נשות מקצוע מתחומי הטיפול ועל ידי עורכת דין המסייעת בתחום מיצוי הזכויות. כל אלה ניתנים גם לנשים במהלך הטיפולים וגם לנשים מחלימות, גם אם הן כמה שנים אחרי המחלה, מתוך הבנה שיש צורך בהמשך התמיכה".
את פעילות העמותה מלווים קמפיינים, בעיקר בחודש המודעות הבינלאומי לסרטן השד המצוין באוקטובר. "כעמותה העוסקת בבריאות נשים, אנחנו מזהות חשש טבעי מפגיעה בזכויות הנשים בכלל ובפגיעה בשוויוניות בטיפול בקרב הנשים החולות", אומרת רוזין. "ההתמודדות עם סרטן שד היא התמודדות מורכבת, המשפיעה לא רק על האישה אלא גם על סביבתה הקרובה והרחוקה. פגיעה בזכויות הנשים החולות יכולה להיות הרת אסון לאלפי נשים שמתמודדות מדי שנה עם המחלה ולעשרות אלפי מחלימות שמתמודדות עם תופעות לוואי ארוכות טווח".
"הנשים שאנו מסייעות להן זקוקות לשופטות ולשופטים מקצועיים עצמאיים ובעלי אומץ שיפוטי"
עו"ד אלה אלון, מנכ"לית עמותת "איתך מעכי – משפטניות למען צדק חברתי"
"הייתי רוצה שנהיה במקום שנשים לא מסתפקות בפירורים שזורקים להן מפעם לפעם, אלא שכולנו – נשים וגברים - נישא את עינינו לעבר מדינות מתוקנות ונלמד מהן, כי ברור לכל שאם אין ייצוג שוויוני לנשים, אז אין באמת דמוקרטיה", אומרת עו"ד אלה אלון, מנכ"לית עמותת "איתך מעכי – משפטניות למען צדק חברתי". "עלינו להבין שיש לעגן את זכויות הנשים בצורה ברורה ושהזכות לשוויון חייבת להיות מעוגנת הן בחוקה ובחקיקה והן ביישום הלכה למעשה. אלה אמורות להיות זכויות יסוד שלא ניתן לשנות או לפגוע בהן ברוב מזדמן".
עמותת "איתך מעכי", עמותת משפטניות למען צדק חברתי, הוקמה בשנת 2001 על מנת להשמיע את קולן של הנשים ה"שקופות" והמופלות בשל מאפיינים חברתיים, גיאוגרפיים, לאומיים, אתניים וכלכליים בחברה בישראל. "מאז ועד היום הפכה העמותה מבחינה מהותית לארגון יהודי־ ערבי, שמקדם עשייה למען חברה משותפת מתוך שאיפה להשגת שוויון מגדרי ומניעת אפליה על בסיס מגדרי, לאומי או אתני", אומרת אלון.
בין הפרויקטים בעמותה ניתן לציין את פרויקט 1325, על בסיס ההחלטה ההיסטורית של מועצת הביטחון של האו"ם, הקוראת לייצוג נשים ממגוון הקבוצות במוקדי קבלת החלטות בנושאי שלום וביטחון, שבמסגרתו נאבקים בתנועה למען ייצוג שווה של נשים בוועדות ממשלתיות באמצעות עתירות לבג"ץ. בהמשך אף הכשירו בתנועה נשים מובילות ממגוון תחומי חברה וכלכלה על מנת שיפעלו בתוך פורומים של שלום וביטחון. "למרבה הצער, אנחנו עכשיו בתגובת נגד חזקה לשיפור המשמעותי שנוצר בכנסת הקודמת", אומרת אלון.
"המצב מעמיד בסיכון גם הישגים אחרים שהושגו בעזרת מערכת המשפט, למשל הישגים בתחומי הרווחה, כמו אפשרות לשלילת קצבאות קיום שלגביהן לא תהיה עילה להתערבות בית המשפט, והנשים יהיו תלויות בחסדיהם של פקידים או פוליטיקאים. בבתי הדין לעבודה אנחנו נאבקות על עזרה לעובדות שפגעו בזכויותיהן, במרבית מהמקרים לאחר שפוטרו. גם כך ידן של הנשים הללו על התחתונה. עד שהן כבר הגיעו לבית הדין, הן נדרשות פעמים רבות להתפשר על זכויותיהן הבסיסיות. החשש שלנו הוא שהפוליטיזציה של מינויי שופטים תרע את מצבן. הנשים שאנו מסייעות להן זקוקות לשופטות ולשופטים מקצועיים, עצמאיים ובעלי אומץ שיפוטי, שרואים את יחסי הכוחות המדכאים עבור אותן נשים ופוסקים פסיקות המונעות את המשך הפגיעה בזכויותיהן. זאת כאמור, בהיעדר פעולות אחרות מצד הממשלה להגנה על זכויות העובדות".
"חשוב לנו לא רק לקדם קמפיינים, אלא לבנות מנהיגות נשים שצומחת מתוך השטח ומציעה כלים"
עו"ד ספיר סלוצקר עמראן, מייסדת שותפה של תנועת "שוברות קירות"
"אנחנו פועלות בשני מישורים. בקידום מדיניות מול הרשויות ובמישור הפרטני", אומרת עו"ד ספיר סלוצקר עמראן, מייסדת שותפה בתנועת "שוברות קירות", שהוקמה באופן רשמי בתקופת הקורונה, אבל התבססה על פעילות מתקופת המחאה החברתית ב־2011. "היינו קבוצה שהכירה במעגלים שקשורים במאבק בעוני, במאבק לדיור, נגד אלימות משטרתית, למען קהילת הלהט"ב או נגד הכיבוש. עם הזמן המשכנו לפעול ביחד והבנו שצריך לבנות תנועה מכל הקהילות, שתזמין עוד אנשים ונשים להצטרף אליה, ותגביר כך את הכוח הפוליטי שלה".
בין היתר, התנועה הובילה בשנים האחרונות את המאבק נגד הפינויים בגבעת עמל ובכפר שלם, המאבק לשחרור אסירות שהביאו להמתה של בן זוג מתעלל והמאבק לשחרור יונתן היילו ז"ל, כמו גם מאבקים למען מנותקי חשמל, אמהות חד־הוריות ועוד. "אנשים יכולים לפנות אלינו כשהם במצוקה, ואנחנו ניתן את התמיכה ככל שנוכל, כדי שלא יפנו אותם מהדירה, לא ינתקו אותם מחשמל או לוודא שיהיה אוכל לילדים", מספרת סלוצקר עמראן.
"יש לנו שורה מאוד גדולה של כלים, ולכל סיפור אנחנו מתאימות את הכלים להתמודדות איתו. אנחנו נפעל באמצעים משפטיים ונקדם לובי בכנסת כדי לשנות קריטריונים בדיור ציבורי ובסיוע בשכר דירה, או נייצר אייטמים בתקשורת, אבל אנחנו גם נתבצר עם האישה ביום הפינוי, נשתמש בגוף שלנו כדי למנוע את הפינוי ונשתמש בכל כלי אפשרי כדי שהיא תוכל לצאת מתוך הקושי".
כדוגמה מציינת סלוצקר עמראן את דלאל דאוד, ששוחררה מכלא נווה תרצה בשנת 2019 לאחר שריצתה 18 שנות מאסר בגין רצח בן זוגה המתעלל, ובזכות קמפיין שהובילה התנועה לשחרורה. כיום היא מכהנת כחברת דירקטוריון בתנועה ומובילה קהילה של אסירות משוחררות. "המנהיגות הנשית החדשה היא לא עוד מנכ"לית בנק שעברה לממשלה", אומרת סלוצקר עמראן. "כל עוד המאבק הפמיניסטי לא יובל גם על ידי נשים מאוכלוסיות מודרות, ויקדיש משאבים ואנרגיות גם למאבקים בעוני, גזענות, הומופוביה והסללה, המאבק הגדול יותר עבור שוויון לנשים לא יתממש ואף ילך אחורה".
התרעות פיקוד העורף