אמילי דמארי היא כוכבת חדשה וכריזמטית ששורפת את המסך וגורמת אפילו לרותם סלע להיראות סתם אדם רגיל לידה. "ראיון מיוחד" עם דמארי היה מרחב בטוח, חופשי ופתוח של אנשים אוהבים, חומלים ונדיבים. זו הייתה השעה הכי תמימה בתקשורת הישראלית, וגם, בלי להתכוון, הכי ליברלית ומנרמלת את החריג והשונה: נערים על הרצף האוטיסטי מראיינים שורדת שבי על הכוח המופלא שיש בה אבל גם על היותה לסבית ואהבתה לנשים.
בחוסר מודעות חברתית ועם כישורי אוריינות מוגבלים הם שואלים שאלות שמתרוצצות בראש של כולנו ואף אחד לא מעז לשאול. לא לידם. לא בשידור. בטח לא בראיון. רק אנשים שממילא לא חשודים בציניות, רוע, גזענות או נטייה למציצנות יכולים להרשות לעצמם: "אפשר להסתכל על היד שלך?", "עזר לך להיות לסבית בשבי?", "מי יותר חתיך לדעתך, גילי או זיו?", "חושבת שיש אצלך משהו שנשבר שלא יתוקן כבר?". כאילו שואלים על כף היד אבל מתכוונים ללב שלה, או אולי לאמונה באדם או במדינה. לכתבה המלאה
התרעות פיקוד העורף