מול התרחיש הזה, אלי אוחנה הציב קו אחר לגמרי. מבחינתו, יש גבול בין תמיכה בנתניהו לבין נאמנות לליכוד. "אני תומך בליכוד לפני שאני תומך בנתניהו", אמר. "אם הוא יקים מפלגה משל עצמו, אני אשאר בליכוד. חד משמעית". זו אמירה חשובה, משום שהיא מבטאת קול ותיק בתוך המחנה: כזה שמעריך את נתניהו, אבל לא מוכן לראות בו תחליף לתנועה עצמה.
אוחנה גם סירב להתרגש מההשוואה לשרון. הוא הזכיר כי כאשר שרון עזב את הליכוד והקים את קדימה, הוא עצמו לא הלך אחריו. במילים אחרות, לא כל מי שמצביע נתניהו מוכן בהכרח להצביע למפלגה חדשה של נתניהו. המותג "ליכוד", לפחות בעיני חלק מהבייס הוותיק, עדיין חזק יותר מכל אדם בודד - גם אם האדם הזה הוא המנהיג הדומיננטי ביותר של התנועה בדור האחרון.
התרעות פיקוד העורף