במשך שנים, סין בנתה חומות בינה לבין העולם החיצון - החל מצנזורת אינטרנט נוקשה ועד הגבלות תנועה קפדניות. עם זאת, בכל הנוגע לכסף, נשמר הסכם שתיקה בין השלטון לאזרחים: הגבלות פוליטיות יתקבלו בהבנה, כל עוד הציבור חופשי לצבור ולהשקיע את הונו. כעת, כפי שמדווח ה"ניו יורק טיימס", ההסכם הזה מתפורר לחלוטין.
בשנים האחרונות נהרו משקיעים סינים לבורסות זרות, ובמיוחד למסחר בוול סטריט, כדי לגוון את חסכונותיהם. בתגובה, בייג'ינג החלה לאחרונה לסגור באגרסיביות את הערוצים שאפשרו זאת. הרשויות הורו לחברות ברוקרים בהונג קונג ובסינגפור לסגור חשבונות של לקוחות מהיבשת, ואפליקציות חברתיות בסין החלו לצנזר ולמחוק פוסטים המדריכים כיצד לפתוח חשבונות מסחר בארה"ב.
הסיבה למהלכים ברורה: בייג'ינג מפעילה כל מנוף אפשרי כדי לגייס את ההון הפרטי העצום של אזרחיה לטובת המדינה. הנשיא שי ג'ינפינג הבהיר לאחרונה כי החופש הפיננסי חייב להיות כפוף לביטחון הלאומי. הכסף הפרטי נדרש כעת בדחיפות למשק הסיני כדי לממן את חובות הענק של הרשויות המקומיות, וכדי להשקיע בתעשיות מפתח כמו תשתיות, רובוטיקה ושבבים.
אזרחי סין, מצידם, מחפשים נואשות אפיקי השקעה משתלמים יותר. שוק המניות המקומי זוכה בקרב המשקיעים לכינוי המפוקפק "מטחנת הבשר" בשל התנודתיות הרבה וההתערבות הממשלתית. במקביל, שוק הנדל"ן – ששימש במשך שני עשורים כעוגן הכלכלי של מעמד הביניים - קרס ב-2021. בעוד שהריבית על פיקדונות בסין צנחה לסביבות ה-1%, בארה"ב ניתן להשיג תשואות גבוהות בהרבה. הנתונים מדברים בעד עצמם: לפי ההערכות שצוטטו ב"ניו יורק טיימס", בריחת ההון מסין הגיעה בשנת 2025 לשיא חסר תקדים של 809 מיליארד דולר.
במקביל למאבק מבית, המשקיעים הסינים סופגים מהלומות גם מבחוץ בשל מלחמת הסחר והמתיחות הגיאופוליטית. כך למשל, חברת החלל האמריקאית "ספייס אקס" אסרה לאחרונה על משקיעים סינים להשתתף בהנפקה ההיסטורית שלה. למרות הכל, אזרחים רבים מנסים להערים על המערכת לפני שהדלתות ייסגרו לחלוטין, ורבים נוהרים להונג קונג כדי להבריח את כספם, בניסיון נואש להבטיח שההון שלהם יישאר באמת שלהם.
התרעות פיקוד העורף