בעוד הוא ממשיך לדרבן את סוכני הכאוס שלו במסע הביזה וההרס בכל אשר יפנו, בידו השנייה מנסה נתניהו לקושש לעצמו לגיטימציה. הוא יודע שעם טלי גוטליב, דודי אמסלם וחבריהם הוא לא יצליח להחזיר הביתה את המנדטים האבודים. הוא צריך ניחוח של מכובדות, של שפיות, של מה שהליכוד היה פעם. השבוע פרסמתי את רשימת החלומות והתוכניות שלו. לשריין בצמרת הליכודית אנשים שישכיחו מהציבור כל מה שקרה כאן בשנים האחרונות.
זה ניסיון לבוא עם מטהר אוויר לרפת ולקוות שהניחוח יהיה נעים. חלומו הרטוב ביותר של נתניהו הוא גבי אשכנזי. יש לא מעט אנשים שעובדים על הציר הזה, בין השניים. זה לא שאשכנזי תומך בנתניהו. הוא לא. הוא גם התמודד מולו במסגרת כחול לבן. הוא מכיר את האיש, את פגעיו ואסונותיו. אבל בין השניים יש סוג של הערכה הדדית מוזרה. אשכנזי הוא זה שהחזיק לנתניהו את היד אחרי 7 באוקטובר ושכנע אותו לבצע את התמרון בעזה, מול נבואות הזעם של יצחק בריק ועופר וינטר. הם מדברים מדי פעם. נתניהו מכבד את אשכנזי ואת ניסיונו הצבאי ומכיר את הכריזמה ה"ליכודית" שאופפת אותו.
התרעות פיקוד העורף