ממשלת ההכלה, זו ששימרה את השקט בכל מחיר עד שהשקט התפוצץ בפנינו, עברה בלי למצמץ אל הקצה השני של אותו מקל בדיוק: שימוש בכוח בלי מוח. זו אותה קונספציה, רק בהילוך הפוך.
"שקט בכל מחיר" הפך ל"מלחמה בכל מחיר", ושתי הגרסאות חולקות את אותו פגם יסוד - היעדר מטרה מדינית שהכוח אמור לשרת. כשאין מטרה כזאת, הכוח אינו מצטבר להישג; הוא נשחק. וזה בדיוק מה שקורה עכשיו: שחיקה שיטתית של הישגים צבאיים יוצאי דופן, ושל ההזדמנות האזורית שנפתחה בזכותם.