1. נרמלו את התחושות שלכם – זו תקופה קשה עבור מיליוני אנשים, בימים של משבר בריאותי חסר תקדים בהיקפו, ולכן לנרמל את התחושות ולהזכיר לעצמנו שזו תגובה אנושית, יכול להפחית במעט את החרדה. זכרו כי כשם שיש לנו זכות להרגיש חרדה, כך יש לנו זכות לשים את הדברים בפרופורציה. זכרו: התגובות שלכם טבעיות, המצב לא נורמלי.
2. נסו להבחין בין דאגה פרודוקטיבית לבין דאגה לא פרודוקטיבית – דאגה פרודוקטיבית היא כזו שמובילה לפעולה מועילה – למשל שטיפת ידיים וריחוק חברתי הן פעולות שיכולות לעזור במניעת התפשטות הנגיף ולכן פרודוקטיביות. נסו ליצור רשימת מטלות כזו, כמו שימוש במסיכה, מיעוט יציאה מהבית ועוד.
3. קבלו את אי־הוודאות ואת הדברים שעליהם אין לנו שליטה – חלק מרכזי בדאגה הוא חוסר הסובלנות לאי־ודאות. זכרו כי מצב של אי־ודאות לא אומר בהכרח שתתקבל תוצאה שלילית בהמשך, שכן הוא בעצם ניטרלי לגבי התוצאה.
אי־הוודאות הייתה שם גם לפני הקורונה, אך עכשיו אנו מרגישים אותה יותר בעוצמה. נסו להתמקד בדברים שעליהם יש לכם שליטה, כמו למשל היכולת שלכם לשלוט ברבים מגורמי הסיכון – היגיינה, התרחקות והימנעות.
4. בחרו בקפידה את מקור המידע שלכם – חשוב להקפיד על מקורות אמינים, כדוגמת אתר משרד הבריאות, אתר ארגון הבריאות העולמי או כלי חדשות מרכזיים. אל תסמכו על עדכונים במדיה החברתית בלי שתחקרו את המקור לעומק. כמו כן זכרו כי אף מקור חדשותי אינו יכול לספק מידע על הסיכון האישי שלך להידבק או לסבול מסיבוכים.
5. הציבו יעדים יומיים – נסו להשקיע יותר זמן ביעדים חיוביים כמו פעילות גופנית, ביצוע עבודה או תחביב שחשוב לכם. עלינו להכיר בכך שהמוח עלול לחזור תמיד לדאגה. קבלו את זה, שימו לב לכך ונסו לחזור למטלות לשם הסחת הדעת.
6.אל תישארו לבד עם המחשבות והחרדה – שתפו (גם אם בטלפון) בן משפחה, חבר קרוב ובמידת הצורך איש מקצוע.
זכרו כי זו אכן תקופה מוזרה ולא פשוטה עבור מרבית בני האדם, ודווקא מתוך זה לכל חוויה ורגש יש מקום, גם לשליליים שבהם. "פחד, אי־ודאות ואי־נוחות הם המצפנים שלך לצמיחה" (סלסטין צ'ואה).
התרעות פיקוד העורף