בשונה מכלל אזרחי העולם, חיילי צה"ל מוצאים עצמם בסיטואציה די ייחודית. מצד אחד, הם ככלל האזרחים החיים בישראל, צריכים להישמר מפני הנגיף ולהישמע להוראות משרד הבריאות והממשלה ולתקנות לשעת חירום אשר בוודאי חלות עליהם בהיותם אזרחי ישראל.
מצד שני, הם עדיין חיילים בשירות צבאי תחת פיקוד מפקדיהם, וחלה עליהם מערכת משפטית ופיקודית שונה אשר לה כללים משל עצמה כיצד להתמודד עם משבר הקורונה.
זוהי בדיוק הנקודה שבה עולות סיטואציות הדורשות התייחסות. לדוגמא, מה עושה חייל אשר בהוראת מפקדו נדרש למלא משימה באחת מערי הסגר (לדוגמא, משימת פיקוח או חלוקת מזון בעיר בני ברק) כאשר מצד שני הוא בעלת מחלת רקע (אפילו בעיה רפואית קלה, כגון אסטמה כרונית) ומוגדר כאוכלוסיה בסיכון.
האם עליו למלא את המשימה בהיותו חייל צייתן ולסכן עצמו או שמא עליו להישמע להוראות משרד הבריאות ולהימצא בבידוד עצמי ולהימנע מחשיפה אפשרית לנגיף ?! ובמקרה שהחייל מסרב לצאת למשימה בשל היותו באוכלוסיית סיכון - האם מדובר בסירוב פקודה ? האם ניתן לשפוט אותו בשל כך ? האם מדובר בפקודה שמלכתחילה אינה חוקית בעליל ?!
דוגמא נוספת, מה דינו של חייל אשר נדרש כעת לשהות בבסיסו מזה כ- 4 שבועות ברציפות מבלי לצאת לביתו, כפי שמיושם כעת בצה"ל לגבי מרבית החיילים, כאשר בו בזמן מתגלה כי הוריו נדבקו בנגיף ו/או ונדרשים לשהות באשפוז במתקן לחולי קורונה או בבית החולים. האם לחייל קמה זכות לצאת לביתו לשהות עם אחיו הקטינים אשר נותרו לבדם ?! מה יקרה אם יצא לביתו בלית ברירה ובניגוד לעמדת מפקדיו ? האם ייחשב עריק משירות צבאי ?
ובכן - ברור כי פקודות צה"ל אינן מתייחסות כלל למצב חירום כפי שמונהג כעת בשל משבר הקורונה. צה"ל מנסה מזה מספר שבועות להתאים את הכללים והפקודות ולהותיר בידי המפקדים שיקול דעת רחב על מנת למצוא פתרונות למגוון בעיות אשר מתעוררות כעת ואין להן תשובה ברורה בחוק הצבאי. במקרים רבים שנחשפו בפני הח"מ לאחרונה - נדרשה התערבות משפטית ואף פנייה לגורמי אכיפת החוק בצה"ל בכדי לחייב את המפקדים לפעול בדרך הראויה, אף שהחוק הצבאי לא מאפשר זאת.
התרעות פיקוד העורף