רבים מאמני ישראל חשו כי תעודת ההוקרה אשר הוענקה לאייל גולן היא יריקה בפרצוף. בזמן שהם תרו את הארץ הלוך ושוב כדי לשמח ולעודד: פצועים, מפונים, וחיילים. הממשלה, ומשרד התרבות בפרט, לא ראו לנכון לזרוק אפילו מילה טובה, שלא לדבר על מענק כספי.
מטעם עצמו: ח"כ ואטורי העניק תעודת הוקרה לאייל גולן
ביום שלישי האחרון הזמר אייל גולן קיבל מסגן יו"ר הכנסת, ח"כ ניסים ואטורי, תעודת הוקרה על פועלו ותרומתו במלחמת "חרבות ברזל". ח"כ ואטורי הפתיע את גולן במהלך שידור ברדיו ירושלים בעת שהתארח בתוכניתו של ירון אילן ושם העניק לו את התעודה. הפרס עורר זעם רב בקרב מוזיקאים רבים שהתנדבו והופיעו ולא קיבלו שום תעודת הוקרה או התייחסות.
אין ספק שהכעס של אמני ישראל מוצדק, אבל לא ניסים ואטורי הוא האשם, אם כבר הוא הצדיק היחידי, הראשון לזהות את מה שהממשלה כשלה בלהבין או ליישם (חוץ מאת כל שאר הדברים) את הצורך הבסיסי בהוקרת תודה. היא לא חייבת להיות תעודה או מכתב, היא גם יכולה להיות שיחת טלפון או מייל. אבל התעלמות מוחלטת מעשייה ויוזמה כה משמעותית של אזרחים ואזרחיות פרטיים (כן גם אמנים הם אזרחים פרטיים) אשר נתנו מרצונם וזמנם עבור החברה הישראלית בזמנה הקשה ביותר, היא מעליבה.
איזה נושא עולה שוב ושוב בשיחות עם מפונים, חיילים וניצולים מהשביעי לעשירי? העובדה שלא קיבלו אף שיחת טלפון המתעניינת בשלומם. זה רק מראה עד כמה זה חשוב לאזרחים להרגיש שמישהו רואה אותם, כן, אפילו עם זו הממשלה הכושלת בכל הזמנים. עדיין יש בהם את התקווה שמישהו שם למעלה ישים לב אליהם, ידבר איתם בגובה העינים ויגיד ״אנחנו כאן בשבילך״. במדינה נורמלית זה כנראה היה קורה.
עיריית ת״א היא דוגמה מעולה לאיך מתנהגים בזמן משבר לאומי. הערייה הגדילה ראש, ועשתה פולאופ לתושבים (בצורת שיחת טלפון פרטנית) אך ורק כדי להתעניין במצבם הנפשי. אם המדינה הייתה מתנהלת כמו שעיריית ת״א מתנהלת, דברים היו נראים אחרת. אפשר להגיד שזה כל ההבדל בין עשייה של רשות מוניציפאלית לבין עשייה של רשות כלל ארצית. רק שאין עשייה כלל ארצית כי הממשלה גם לפני הפגרה הייתה בפגרה.
דבר נוסף אשר הכעיס רבים בנוגע לתעודת ההוקרה הפרטנית, היא העובדה, שח"כ ואטורי טען כי הפרס הוא "בשם כנסת ישראל" על אף שלא הכנסת חתומה עליו אלא רק הוא עצמו. הענקת התעודה אולי לא היתה מתוקף סמכותו של ואטורי, ונעשתה בצורה עקומה, אך היא הייתה נכונה ברמת הרעיון. עכשיו זה הזמן של משרד התרבות להרים את הכפפה ולתקן את הנזק שנעשה, או את מה שלא נעשה, ולהעניק תעודות לכל מי שמגיע . רק שבמקום זה הכנסת עסוקה בלהכחיש את רשמיות המסמך ולהתנער מהסיפור, כמה מפתיע.
בעולם ״אוטופי״, משרד התרבות היה יוצא בהצהרה: ״עקב ההתגייסות המרשימה של אמני ישראל, ותרומתם הנכבדת והמרגשת להעלאת המורל הלאומי, אנו בכנסת ישראל, עובדים בימים אלו על רשימה אשר תכלול את כל האמנים שהתנדבו בחצי שנה האחרונה והם יזומנו לטקס רשמי מטעם משרד התרבות, שם תוענק להם תעודה הערכה רשמית מטעם המדינה ואות כבוד על התגייסותם למערך הלאומי״.
משרד התרבות מוזמן לעשות קופי פייסט.