ין חלש עשוי לסייע ליצואניות הגדולות, משום שהוא מגדיל את שווי ההכנסות שלהן מחו"ל. מנגד, הוא מייקר את היבוא, ובעיקר את האנרגיה, המזון וחומרי הגלם. עבור מדינה שתלויה במידה רבה ביבוא נפט וגז, היחלשות המטבע מתגלגלת במהירות לעלויות הייצור ולכיס של משקי הבית.
אלא שהממשלה טרם הסבירה כמה מהסכום יגיע מכסף ציבורי וכמה מהשוק הפרטי. חוסר הבהירות עורר חשש כי חלק גדול מהתוכנית ימומן באמצעות חוב נוסף, בזמן שהחוב הציבורי של יפן כבר נמצא ברמה חריגה. במקביל, הריבית שדורשים המשקיעים כדי להלוות כסף לממשלת יפן לעשר שנים התקרבה ל-3%. המשמעות פשוטה: למדינה נעשה יקר יותר לגייס כסף ולמחזר את החובות הקיימים שלה.
מצד אחד, אומרים בפייננשל, המהלך עשוי להזרים כסף להשקעות מקומיות ולחזק חברות יפניות. מצד שני, הוא מעורר שאלות בנוגע לעצמאות של קרנות הפנסיה ולשימוש בחסכונות הציבור כדי לקדם יעדים ממשלתיים.
בעיות שנמשכות מאז שנות ה-80
לדבריו, "יפן נמצאת בבעיות מבניות מאוד מאוד קשות ועמוקות, והמצב הנוכחי רק מחמיר אותן ומתלבש עליהן, ברמה כזאת שאם המשבר יימשך לאורך זמן רב זה יכול להכניס את יפן לסטגפלציה". אחת הבעיות המרכזיות היא הדמוגרפיה. אוכלוסיית יפן מצטמצמת ומזדקנת, מספר המתים גבוה ממספר הנולדים וכוח העבודה הולך וקטן. "ביפן האוכלוסייה מצטמצמת, מספר המתים גדול יותר מאשר הנולדים, הביקושים מצטמצמים וכוח העבודה מצטמצם", הסביר גולדשטיין.
בניגוד למדינות מערביות אחרות, יפן כמעט שאינה מאזנת את המגמה באמצעות הגירה רחבת היקף. כך מצטמצם מספר העובדים הצעירים, בזמן שמספר המבוגרים הזקוקים לפנסיה, לשירותי בריאות ולתמיכה ממשלתית הולך וגדל. "אם פחות ופחות צעירים חוסכים לפנסיה והרבה יותר מבוגרים זקוקים לפנסיה, אז המערכת לא יכולה לממן את עצמה", אמר.
לצד האתגר הדמוגרפי, יפן מתמודדת גם עם חוב ציבורי עצום. יחס החוב לתוצר במדינה גבוה מ-250%, הרמה הגבוהה ביותר בקרב הכלכלות המפותחות. "יחס החוב לתוצר ביפן הוא מעל ל-250 אחוז. אין כזה דבר בעולם, אלה רמות מפחידות", הזהיר גולדשטיין. במשך שנים הצליחה הממשלה לנהל את החוב בזכות ריבית נמוכה במיוחד. כעת, כאשר עלויות המימון עולות, כל שינוי קטן בריבית עלול להגדיל משמעותית את הוצאות הממשלה.
המטבע החלש הופך מיתרון לנטל
הין החלש היה במשך שנים חלק מהפתרון היפני. הוא סייע ליצואניות כמו טויוטה וסוני, חיזק את התחרותיות שלהן והגדיל את שווי הרווחים שהחזירו מחו"ל. אלא שככל שהמטבע נחלש, היתרון הופך גם לבעיה. יפן נדרשת לשלם יותר עבור כל חבית נפט, כל משלוח גז וכל מוצר שהיא רוכשת בדולרים.
"מה שהם עושים כרגע הוא להחליש מאוד את הין, כמו שארה"ב עשתה עם הדולר כדי להחזיר חובות שהערך האמיתי שלהם נמוך יותר", אמר גולדשטיין, אך הוסיף כי "גם לזה יש גבול". ההסלמה במזרח התיכון רק מחדדת את הבעיה. יפן תלויה במידה רבה באספקת אנרגיה מהאזור, ועלייה במחירי הנפט והגז מגדילה את הביקוש לדולרים, מחלישה את הין ומעלה את המחירים בתוך המדינה.
בנק יפן ניצב לכן בפני דילמה. העלאת ריבית עשויה לחזק את הין ולמתן את האינפלציה, אך היא גם תייקר את החוב ותכביד על הממשלה, החברות ומשקי הבית, אחרי שנים שבהן התרגלו לכסף זול. גולדשטיין העריך כי העלייה בעלויות המימון אינה אירוע זמני בלבד. לדבריו, השווקים מתחילים לתמחר מחדש את הסיכון של הכלכלה היפנית. "מה שהשוק אומר הוא שיהיו לזה השלכות על מחיר הכסף ביפן. התשואות יעלו ויתחילו לשקף בצורה יותר נכונה את הסיכון האמיתי", אמר.
לדבריו, "כנראה שהעלייה של התשואות ביפן היא תהליך שילווה אותנו, עם עליות וירידות, לאורך זמן ניכר, עד שהריבית תתכנס למשהו שמשקף את החוב העצום של המדינה הזאת".
השפל של הין והירידות בבורסה הם לכן רק הסימפטום האחרון. מאחוריהם ניצבת כלכלה שמנסה להתמודד במקביל עם אוכלוסייה מזדקנת, חוב כבד, תלות ביבוא אנרגיה ומעבר מעידן של ריבית אפסית למציאות שבה לכסף שוב יש מחיר. תוכנית ההשקעות החדשה עשויה לספק מנוע צמיחה, אך היא גם מעמידה את הממשלה בפני שאלה קשה: כיצד מממנים את העתיד בלי להעמיק עוד יותר את בעיות העבר.
התרעות פיקוד העורף