אני אוהבת את השבת. עבורי היא אי של שפיות, הרחק מכל הרעשים וההתרוצצויות של השבוע. נראה לי שדי הושפעתי מאמי אסתר ז"ל, וכמוה אני נערכת לארוחת שבת כמו למבצע. כבר ביום רביעי אני נוהגת לבדוק מי מילדיי מגיע לארוחה, ובהתאם בוחרת את המאכלים והמטעמים שיעלו על השולחן. לאחד אני מכינה תבשיל שהוא אוהב במיוחד, לשני מאפה שאני יודעת שישמח אותו מאוד, וכך הלאה.
השבוע בחרתי להציע לכם להכין לכבוד השבת חמין. כזה שיושב בתוך סיר רחב וגדול, מונח על פלטה לוהטת, כשהוא מכוסה בשמיכה השומרת על חומו ומאפשרת את השחמתו, או מוכנס לשעות ארוכות בתנור כשהוא מכוון לטמפרטורת פלטה, 120-100 מעלות. להכנת החמין טכניקות וגרסאות שונות בהתאם למטבחי העדות, אך העיקרון הבסיסי דומה בכולן. בניגוד לדעה הגורסת כי הכנת חמין דורשת מומחיות מיוחדת, אני חושבת שדי למלא אחר הוראות בסיסיות ולהקפיד על כמה כללים - וההצלחה מובטחת.
היות שהימים עדיין לא קרים, בחרתי בחמין שלא גורם לתחושת כבדות ומתאים יותר לתקופה הנוכחית. זהו חמין האופייני למטבח הספרדי-ירושלמי, ובו אטריות מסוג מקרוני. היהודים בספרד נהגו להכין את החמין ללא האטריות. אחרי גירוש ספרד, כשחלקם הגיעו לאיטליה, הם נחשפו לאטריות ושילבו אותן בחמין. בארץ משתמשים במקרוני, פסטה ארוכה ודקה. לדעתי נכון יותר להשתמש בבוקטיני, פסטה הדומה לספגטי, רק עבה יותר וחלולה.
בגרסת ההכנה המקורית לא משתמשים בתפוחי אדמה, אולם אפשר לשלב תפוחי אדמה קטנטנים או להניח בתחתית הסיר פרוסות עבות של תפוחי אדמה, בדומה להכנת תהדיג, האורז הפרסי. החמין, המתבשל שעות ארוכות בתנור או לילה על הפלטה ויוצא שחום, עשיר בטעמים שמתחברים אצלנו לחורף אמיתי ולבית חם.
מתכון נוסף שבחרתי להציע לכם כאן לכבוד ארוחת השבת הוא להכנת חלה מקמח מלא, מתובלת בתימין ובסילאן, שמעניק לה גוון חום כהה. כדי לתת לה מראה כפרי פידרתי אותה בקמח במקום להברישה בביצה טרופה ולנקד אותה בשומשום.
וכמובן שלא יכולתי לוותר על עוגה, עונג השבת שלי, ובטוחה שגם שלכם, והפעם - עוגת פאי עשירה באגוזי פקאן ושקדים. עוגה מיוחדת, עשירה, והטעם? אוי הטעם. שבת שלום.
חמין מקרוני
התרעות פיקוד העורף