יש מאכלים שלא משנה כמה שנים יעברו, ביס אחד מהם מחזיר אותי מיד לשולחן שישי אצל סבתא דייזי. בשבילי, יפרא הוא בדיוק כזה. זה תמיד היה הסיר שחיכיתי לו הכי הרבה – עלי המנגולד הממולאים, הרוטב החמצמץ־מתקתק והניחוח שהיה ממלא את הבית עוד הרבה לפני שהארוחה התחילה.
אבל אם יש משהו שאהבתי אפילו יותר מהיפרא עצמו, אלה היו הבצלים. אחרי שסבתא הייתה מסיימת למלא את העלים, תמיד הייתה נשארת קצת מהתערובת, וממנה היא הייתה מכינה כמה בצלים ממולאים. מבחינתי, זו הייתה גולת הכותרת של הסיר. לכן גם הפעם, היה לי ברור שאני משאירה קצת מהמילוי בדיוק בשבילם.
המתכון שלפניכם הוא זה שהכי מזכיר לי את הטעמים שגדלתי עליהם. כזה שמצליח להחזיר אותי לרגע לשולחן שישי המשפחתי, לסירים של סבתא ולמאכל שתמיד היה מבין האהובים עליי.
מצרכים:
לעלים:
3 חבילות עלי מנגולד