בננות הן אחד הפירות שמבשילים במהירות הרבה ביותר, ולעיתים בתוך ימים ספורים הקליפה כבר מתמלאת כתמים והפרי הופך רך מדי. ניסוי השוואתי שבדק כמה שיטות אחסון מצא פתרון פשוט במיוחד: לעטוף את החלק העליון של אשכול הבננות בנייר אלומיניום. זו הייתה השיטה שקיבלה את הציון הגבוה ביותר – 9.5 מתוך 10.
במסגרת הבדיקה נשמרו אשכולות בננות במשך שישה ימים בשבע דרכים שונות. כולן התחילו באותה דרגת הבשלה, וההשוואה נעשתה לפי מראה הקליפה, הטעם והמרקם. המטרה לא הייתה לזרז את ההבשלה, אלא לבדוק כיצד ניתן לשמור על בננות במצב מיטבי לאורך זמן.
במקום הראשון: נייר אלומיניום
עטיפת הגבעולים בנייר אלומיניום הייתה המנצחת הברורה. אחרי שישה ימים הבננות עדיין שמרו על קליפה צהובה ברובה, עם מעט מאוד כתמים. הפרי עצמו היה מתוק יותר אך עדיין מוצק יחסית, ולא הגיע למרקם הרך והעיסתי שמאפיין בננות בשלות מדי. הרעיון מאחורי השיטה הוא לצמצם את השפעת האתילן – הגז המעורב בתהליך ההבשלה – המשתחרר בין היתר מאזור הגבעולים. באותו ניסוי נבדקה גם עטיפת הגבעולים בניילון נצמד, אך התוצאה הייתה פחות מוצלחת: הבננות הבשילו מהר יותר וקיבלו יותר כתמים.
ומה עם שקית?
השיטה שהגיעה למקום השני הייתה דווקא אחת המפתיעות: אחסון האשכול בשקית פלסטיק סגורה. היא קיבלה ציון של 8.5 מתוך 10.
לאחר שישה ימים הקליפות נותרו כמעט ללא כתמים ושמרו על צבע צהוב בהיר. עם זאת, כאשר קילפו את הבננות התברר שהמרקם שלהן היה רך וקרמי מאוד, והטעם הפך עז ומתוק במיוחד. לכן השיטה מתאימה יותר למי שמעדיף בננות רכות מאוד.
גם תליית האשכול על מתקן ייעודי ועיטוף הגבעולים בניילון נצמד קיבלו ציון של 8 מתוך 10. בשני המקרים הבננות נשמרו מעט טוב יותר מאשר כשהונחו סתם כך על השיש, אך הן עדיין הבשילו באופן ניכר.
המקרר דווקא לא ניצח
אחסון בננות במקרר קיבל רק 5 מתוך 10. אחרי שישה ימים הקליפה הייתה כהה, אך פנים הפרי נשאר מוצק, עמילני ובעל טעם "ירוק" יחסית.
עם זאת, המקרר כן יכול להיות שימושי אחרי שהבננה כבר הגיעה לדרגת הבשלות הרצויה. במצב כזה הקירור יכול לעכב את המשך ההבשלה למשך כמה ימים ואף עד כשבוע. המקפיא הצליח אפילו פחות וקיבל ציון של 4 מתוך 10. בננות שהוקפאו לפני שהבשילו נותרו לאחר ההפשרה רכות מאוד אך עדיין בעלות טעם בוסרי ועמילני. לכן הקפאה מתאימה בעיקר לבננות שכבר הבשילו ורוצים לשמור אותן לשייקים או לאפייה.
ומה קורה אם פשוט משאירים אותן על השיש?
זו השיטה הפשוטה ביותר – וגם אחת הפחות יעילות. אחרי שישה ימים הבננות שעל השיש היו הבשלות ביותר מבין אלו שנשמרו בטמפרטורת החדר, עם כתמים חומים רבים ומרקם רך מאוד. הן היו מתוקות, אך כבר התאימו יותר לעוגת בננות או לשייק מאשר לאכילה רגילה. השיטה קיבלה ציון של 6 מתוך 10.
השורה התחתונה
אם אתם רוצים בננה מתוקה אבל לא רכה מדי, עטפו היטב את הגבעולים בנייר אלומיניום. אם דווקא מעדיפים מרקם רך וקרמי במיוחד, שקית סגורה עשויה להתאים יותר. את המקרר והמקפיא עדיף לשמור לשלב שבו הבננות כבר הבשילו