אחד השבועות הקשוחים ביותר בשנה הוא ללא ספק השבוע הראשון אחרי המעבר לשעון חורף. היום הראשון עוד עובר בסדר. גם ככה חם מידי ואין שום דבר רע בזה שמחשיך קצת מוקדם. ביום השני האמת מתחילה לחלחל לגוף ומגיעה לשיאה ביום השלישי עם יקיצה מוזרה ומוקדמת מדי. ג'ט לג בלי לטוס לחו"ל, דיכאון חורף בלי חורף. ותוסיפו לכך את העובדה שאנחנו עדיין בסוג של סגר, אז לא שיש ממש לאן לצאת בערב כדי לנקות את הראש.

אימהות שותות בסתר
מאז שכולנו התחלנו לעבוד מהבית או להיות יותר בבית, מול הטלוויזיה או מול המחשב, עם או בלי ערימת ילדים שמסתובבים בין הרגליים, נדמה כי הסיפור של "לא נעים" בכל הנוגע לשתייה בשעות בהן הפולניות היו אומרות שמוקדם מידי, הלך מהעולם. אפילו החברות העקשניות ביותר שלי, שהיו מרימות גבה כשהייתי מעזה לשתות משהו לפני 12 בצהריים, ללא ארוחה נלווית, התחלפו בבקשות, שלא לומר בתחינות שאתן להן מתכון למשקה קל שהילדים לא ישימו לב שהוא מחוזק, ושיעזרו להן לצלוח עוד משמרת "זום" מורטת עצבים.

אז לכל חברותיי האמהות האהובות שכבר לא מסוגלות יותר, לכל חברותיי שבא להן לעשות לעצמן קצת מצב רוח בשבוע הכי מדכדך של השנה, לכל מי שלא מצליחה לצאת מהג'ט לג של שעון החורף, ולכל מי שחייבת חופשה אבל הבינה שיוון אדומה ושהיא תיאלץ להסתפק בגג עם דודי השמש כדי להשתזף - הנה כמה משקאות שיחייכו לכן את הנפש.

אוזו אבטיח
לא, זה לא קמפרי וסודה למרות שזה נראה ככה, אבל את האוזו אבטיח - מתכון שגנבתי מחברתי איילת אני מקפידה להכין כל עוד יש אבטיחים באמפם, גם אם לא מוצלחים במיוחד. כן בנות, זה הזמן לדפוק על ראש האבטיח, להוציא את המיץ של הפרי שהופך מעט צמיגי בסוף הקיץ ולהכין קוקטייל שמביא את יוון אליכם. את המשקה הנ"ל שתיתי ביום שישי האחרון בשעה 10:00 בבוקר, לכן הוספתי לו טיפ טיפה סודה כי יצא לי חזק מידי, וקצת נענע מהעציץ בעיקר ליופי. הבנות אישרו. מי שלא אוהבת אוזו יכולה ללכת על קצת וודקה ולרכך בסודה (הלו בריזר ביתי!). קוקטייל אוזו אבטיח (צילום: טליה לוין)
אייריש קופי על קרח
יש אנשים שגם בחום של 100 מעלות צלזיוס יעדיפו את הקפה הראשון של הבוקר חם. אני אחת מהן. קפה קר בעיני, הוא לא קפה, אלא בסך הכל משקה חביב שמסדר לי את הראש בנפילת הסוכר בין 11:00-13:00. השבוע, בגלל שאני בין כה בג'ט לג שעון חורף, החלטתי לחזק את הקפה הקר שלי ולהוסיף לו שוט של וויסקי וקצת חלב מרוכז (אפשרי גם שמנת מתוקה) וכמה קוביות קרח, כדי לקבל גרסה ביתית לאייריש קופי. בלי בלנדרים שצריך לשטוף ובלי ליקרים מיותרים שמוסיפים קלוריות. אבל עם קשית קרטון של חד קרן. אייריש קופי על קרח (צילום: טליה לוין) השאבלי החדש
היין שהעביר לנו בוקר שבת של בריכה על הגג, פתח לי עולם חדש. שמו הוא מוסקדה. עד היום קראנו לעצמנו חבורת השאבלי, אבל אז בא המוסקדה וגנב לנו את הלב. זה אולי היין האולטימטיבי למזג האוויר הזה, כשחם בבוקר וקצת קריר אחרי הצהריים, כשקיץ עד שלוש ואז סתיו שמגיע בשעה חמש. יין שעושה חשק לקחת שמיכה משובצת, בגט מ"מייזון קייזר" להסתכל על הקיאקים בירקון ולהתפלל שנוכל מתישהו לטוס לסיור יקבים אמיתי בעמק הלואר. או לאילת. מוסקדה על הגג (צילום: טליה לוין)

לא לפני הילדים: הצד של טליה לוין

לכבוד סיומו של אחד שבועות הקשוחים ביותר בשנה, טליה לוין נחלצת לסייע לחברותיה האימהות שרוצות לשתות משהו קטן בלי שהילדים ישימו לב