כמה שאני מתגעגע לאירועי יין. לחיבוקים עם המשתתפים האהובים, להתחמקויות מאלה שפחות אהובים ולשיחות, שאחרי שתיים או שלוש כוסות, עוברות לנושאים אחרים לגמרי מאלו שלשמם התכנסנו. לאחר ההלם של הסגר הראשון והדיכאון של השני, עושה רושם שעולם היין הישראלי מתחיל לקבל את המצב ולאמץ פתרונות שהוכיחו את עצמם בתחומים אחרים, כדי להמשיך לתפקד. כמו אירועי יין שמתקיימים באמצעות פלטפורמות דיגיטאליות.
אחרי סקירה היסטורית מקוצרת, סיכום בציר 2019 שהיה, לדברי ארביב, אחד הקרים, המינראליים והמהודקים בעשור והסבר בנוגע לטעימת יינות בתהליך, עברנו אל היינות העתידיים, חמישה במספר. למרות ההפרעות הקלות, שהן חלק בלתי נפרד מהפורמט, כל אחד מהם בנפרד וכולם יחד, הצליחו להציג בבירור את הכיוון המאופק והמהודק אליו הולך היקב. ואם אתם שואלים אותי, זה יופי של כיוון.
התרעות פיקוד העורף