חומוס בחיטה מלאה
מאחורי צמד המילים "שוק חופשי" רוחש עולם שלם. פרופ' בשארה בשאראת, מרצה בחוג למנהל מערכות בריאות במכללה האקדמית עמק יזרעאל, אומר: "מדיניות הממשלה היא לא לסבסד יותר מזון, אלא לתת לשוק החופשי לעבוד. בנוסף, הבריאות לא בראש סדר מעייניהם של קובעי המדיניות. יעל גרמן כשרת הבריאות העלתה את הנושא עוד ב־2013 אבל מאז הוא לא קודם. מבחינת בריאות האוכלוסייה, אפילו רק החלפת אכילת לחם לבן בלחם מחיטה מלאה בתזונה, יכולה להפחית תמותה מסוכרת ב־36%, להוריד את שיעור החולים בסרטן המעי הגס ב־20%, ואף לצמצם את כמות החולים במחלות לב ב־30%. ללחם מחיטה מלאה יש סגולות כשל תרופה מונעת. אם הוא היה תרופה אני מניח שכבר היו מכניסים אותו לסל הבריאות. בישראל הדחוף מקדים את החשוב, ובחוסר תקציבים, העומס בחדר מיון יותר דחוף מהשקעה בבריאות לטווח ארוך. ההשקעה בבריאות בישראל נמוכה ביחס למדינות ה־OECD ועומדת על פחות מ־8% בעוד במדינות המתפתחות משקיעים לפחות 9%. בגלל שבמזרח התיכון אנחנו צורכי לחם בכמות גדולה, יש חשיבות גדולה לצרוך לחם בריא. זה לא מספיק שהחומוס שלנו בריא, צריך לנגב אותו עם פיתה מחיטה מלאה כדי לשמור על הבריאות ולהימנע מסוכרת. לצערנו הבדל המחירים בין לחם לבן למלא מאוד משמעותי. בחברה היהודית 55% צורכים לחם מחיטה מלאה ו־45% אוכלים עדיין לחם לבן. בחברה הערבית, ההפרש הרבה יותר גדול כי הפיתה עדיין דומיננטית מאוד בתזונה ובקרבם רק 15% אוכלים לחם מחיטה מלאה. אם היה רצון להעביר פיקוח או כל דרך אחרת לצריכת לחם מחיטה מלאה היו משנים את השיטה. בינתיים אפילו בבתי חולים רבים, עוד לא החליפו את התפריט".

תביעת מזונות: מדוע יקר כל כך לאכול בריא בישראל?

למרות המודעות הגוברת לאוכל בריאותי רכישת סל מזון של מוצרים בריאים, היקרים משמעותית מהמצרכים הרגילים, היא עדיין נחלתם רק של מי שידם משגת