החומרים הפעילים בשום, ובראשם תרכובות גופרית כמו אליצין ותוצרי פירוק נוספים, עשויים להשפיע על פעילות טסיות הדם. טסיות הן תאי דם קטנים החיוניים ליצירת קריש ועצירת דימום. ההשפעה הזו משמעותית בעיקר כאשר מדובר בתוספי שום מרוכזים, בצריכה חריגה או בשילוב עם תרופות המשפיעות על קרישה. שום כתבלין רגיל באוכל אינו צפוי לגרום בעיה לרוב האנשים, אבל אצל מי שנוטל מדללי דם או עומד לפני ניתוח, גם תוספים טבעיים צריכים להיות חלק מהשיחה עם הרופא.
הסיכון עולה אצל אנשים שנוטלים תרופות נוגדות קרישה, כמו וורפרין או תרופות חדשות יותר, וכן אצל מי שנוטלים אספירין, קלופידוגרל או תרופות אחרות המשפיעות על מערכת הקרישה. גם אנשים עם הפרעות קרישה, מחלות כבד, נטייה לדימומים או כאלה שעומדים לעבור ניתוח צריכים לדווח לרופא על שימוש בתוספי שום.
התסמינים שיכולים לרמוז על בעיית דימום כוללים דימומים מהאף שחוזרים על עצמם, שטפי דם גדולים ללא חבלה משמעותית, דימום ממושך מחתך קטן, דם בצואה או בשתן, או דימום חניכיים חריג. כמובן שלתסמינים כאלה יש סיבות רבות, אבל אצל אדם שמתחיל תוסף שום במינון גבוה הם צריכים לעורר שאלה.
שום גם יכול לגרום לתופעות נוספות: צרבת, כאבי בטן, ריח גוף ונשימה חזקים, בחילות ולעיתים תגובות אלרגיות. אצל אנשים עם רפלוקס או דלקת קיבה, שום חי עלול להחמיר תחושת שריפה. גם כאן, המינון וצורת הצריכה חשובים מאוד. שום מבושל בתבשיל אינו דומה לשום חי מרוסק בכמות גדולה.
האם צריך להימנע משום? לא. עבור רוב האנשים, שום כחלק מתזונה ים תיכונית מגוונת הוא מזון מצוין. הבעיה היא לא השום שבמטבוחה, אלא האמונה שאם מעט טוב, הרבה מאוד בהכרח טוב יותר. בגוף האדם, גם חומרים בריאים יכולים להגיע לנקודת עודף.
מי שנוטל מדללי דם או עומד לפני פעולה רפואית צריך לשאול את הרופא או הרוקח על תוספי שום. לא מפסיקים תרופות בגלל שום, ולא מתחילים תוסף משום בלי לבדוק התאמה. לפעמים ההמלצה תהיה להפסיק תוסף לפני ניתוח, לפעמים להימנע משילובים מסוימים, ולפעמים אין בעיה כלל.
השום ימשיך להיות אחד הטעמים החזקים והאהובים במטבח. אבל כשהוא עובר מהמחבת אל קפסולה מרוכזת, הוא כבר לא רק תבלין. הוא הופך לחומר פעיל שצריך לקבל את אותו יחס זהיר שאנחנו נותנים לתרופה.
התרעות פיקוד העורף