עונת היובש: הזיות על בירה

פסח אף פעם לא היה חג קל עבור השתיינים. תראו מה קרה לגלית וגדי דבירי אחרי כמה ימים של התנזרות מבירה...

חג הפסח הוא חג האביב והפריחה. אין ספק שלמורעלי הבירה שומרי הכשרות, החג הזה אכן עושה פריחה. למי שלא מודע לכך, בירה היא חמץ ושבוע שלם של התנזרות מהנוזל הזהוב הזה שביומיום שותים לפחות כוס אחת ממנו, משולה למכור לשוקולד שהודיעו לו שיש לו סכרת.

גם כאן הוויכוח החם של התעשייה סובב סביב גברים ונשים. מי שותה מה, מי מסוגל לשתות יותר ומי בעצם אחראי לדבר הזה שנקרא בירה. הרבה מהפרסומות בתחום הבירה מיועדות לקהל גברי, האם זה משום שהם הצרכן העיקרי, או רק בגלל שהם קלים יותר להשפעה מאשר הנשים? האם הבירה היא באמת משקה גברי מחוספס ששמור, בצד הנשי, רק לכאלה שרוכבות על אופנועים (אופס, הנה החלקנו לעוד ויכוח...), או שזו שטות גמורה, והשונות היא זהה לכל שונות אחרת בעולמנו...

לא מזמן התדרדר הוויכוח זה לטונים צורמים של חרם כתוצאה מקו פרסומות, שנטען כשוביניסטי, של אחת מיצרניות הבירה המקומיות, כאשר אלו טענו שמדובר בהומור ואילו מנגד היו שטענו שזהו חוסר טעם. אז כשההזיות שלנו הלכו וגברו כתוצאה מההתנזרות הכפויה, מצאנו את עצמנו מדברים על הבירה - יש כאלה שעושים ויש כאלה שמדברים, זה מה יש. ואם כבר בדיבורים עסקינן, אז בואו ונראה למי "יש יותר גדול" בתעשיית הבירה, לגברים או לנשים?

למי תודה?

למי קללה?

מי התחיל עם זה?

מי ממשיך עם זה?

מה קורה היום בארץ?

כמה מומלץ לשתות?

מי מעדיף מה?

איך חוגגים?

מה עם הפיגורה?

מה הסיפור עם התוויות?

טוב, נראה לנו שברור לאן נוטה הכף, אבל האמת, מה זה משנה? העיקר שכולנו נהנה כל השנה מבירה איכותית וטעימה. נתראה אחרי הפסח. יאללה, שיעבור כבר...