פה מלא ברוקה

מבשלת "אסטראה-דאם" הזמינה את חוטינר וקיפניס לארוחה של 14 מנות במסעדה שנחשבת לטובה בעולם. למרות הארוחה המרגשת, איכשהו הסיפור הזה מכיל שוב יותר אלכוהול מכל דבר אחר

המון חמון

יש לנו גטו נהדר!

שולחן ל-2015

תאכל את הלב, רידל

חזרנו לברצלונה עייפים ובעיקר מוטרדים מהעובדה שנותרו לנו שעות מעטות בלבד לשתות משהו. אז יצאנו לסיבוב קצר שהתמקד, כמה מפתיע, בחמון ובבירה עם עוד כמה טפאסים קטנים בצד, ובעוד קצת ג'ין עם טוניק בבר-מסעדה די מגניב שמצאנו ברובע הלטיני. למחרת בבוקר לא הייתה לנו ברירה אלא לומר שלום לבירת המחוז שמבקש עצמאות מספרד. לצערנו הרב גילינו שכמקובל בלא מעט שדות תעופה באירופה, נאלצים נוסעי אל-על לעלות למטוס דרך אזור מבודד יחסית בטרמינל, מה שגרם לנו להשקיף בעצב על חנויות הדיוטי-פרי הנוצצות בקומה שמתחתינו, בעוד אנו נאלצים להסתפק בכמה קיוסקים ובחנות מעט מאכזבת. מה שכן, הסיבוב האחרון של חוטינר בחנות התגלה כמוצלח למדי, עת חזר עם בקבוקים שטוחים בני 200 מ"ל כל אחד: גורדון, ג'וני רד והומאז' לוויסקי של ימי נעורינו: ג'יי אנד בי.

את כל הכבודה הזאת חיסלנו לא הרבה אחרי ההמראה בעזרת קצת קרח וספרייט, רק כדי למצוא את עצמנו שוב מחשבים את קיצנו לאחור בעזרת הבלנד הברקני האדום, בטמפרטורת החדר, מתוך כוסות נייר... (תאכל את הלב גיאורגי רידל!).