יוסי בוזנח מנסה להבין למה מדינת ישראל מתעמרת בבעלי עסקים קטנים ומדוע גדעון סער מתעסק במניפולציות זולות ועלובות

בישראל פועלים כמה אלפי בתי אוכל הכוללים מסעדות, מסעדות מזון מהיר, ברים ובתי קפה. מדובר על כ-8,000 בתי עסק המעסיקים לא פחות מ-150,000 עובדים שכ-80% מתוכם הם סטודנטים, צעירים יוצאי צבא ועובדים כלליים. בישראל יש כ-400,000 עסקים קטנים ובינוניים ומועסקים בהם קרוב ל 1.3 מיליון איש. כלומר, עסקי המזון שמהווים 2% מכלל העסקים, מעסיקים כ-12% מכלל המועסקים. לא צריך להיות כלכלן כדי להבין שההשקעה בעסקים הקטנים היא העתיד של כלכלת ישראל. אלף עסקים קטנים חדשים יכניסו למעגל העבודה בין 5,000 ל-10,000 עובדים נוספים. ומה הם דורשים? כלום. מעט הכוונה היתה עוזרת, אך מעבר לזה - רק לא להוציא להם את הנשמה, אבל את זה כבר קשה למדינת ישראל לעשות. אינני מכיר הרבה תחומים בהם פועלים עסקים קטנים, אך אם היחס וההתעמרות דומים למה שאנחנו חווים בענף המסעדות. נשאר לי להגיד רק דבר אחד: אוייי... "איך הפכו המלונות לבדם לענף התיירות הישראלי?" (צילום: שאטרסטוק) כל בעל עסק קטן שפותח עיתון בינואר 2014 עלול לצאת מדעתו. אני כותב הפעם כבעל בר ורוצה לספר על שלוש כותרות שהעלו את חמתי: בעמוד הראשון של דה מרקר הופיעה כתבה על משק החלב בישראל שבה תואר איך עושקים אותנו וכיצד אנחנו משלמים על מוצרי חלב בסיסיים הרבה יותר מאשר כל אחת ממדינות ה-OECD. אבל לזה בטיפשותנו כבר התרגלנו. בעמוד הראשון של הארץ הופיעה כתבה שעסקה בכך שמשרד הביטחון שם קצוץ על בקשת בית המשפט ומסרב לחשוף את יעדי סחר הנשק הישראלי. יש לי הרגשה שמדובר בכמה מן העריצים באפריקה שבגללם לא מוגדרים המסכנים שברחו לכאן כפליטים אלא כמהגרי עבודה - אבל ככה זה כשיש משרד בטחון שיש לו מדינה ולא להיפך. ואז הגיע השיא האישי שלי. דווקא בכתבה קטנה יחסית, קובייה בתוך דה מרקר, בעמוד 16 בפינה התחתונה: "שר התיירות: להאריך אישורים לחלק ממבקשי המקלט בענף המלונאות". איך זה יכול להיות אני שואל, למה רק המלונאות? במה המלונאים טובים ממסעדני תל אביב או במה שונים שוטפי הכלים במלון משוטפי הכלים במסעדה? תיירות היא מכלול של שני מרכיבים עיקריים, של אתרים היסטוריים וגיאוגרפיים אשר זכתה להם המדינה, והם אינם שייכים לאיש אלא למדינה, ושל מרכיבים תרבותיים וחברתיים המאפיינים את המקום אליו הגענו, וזה כולל את הלינה, האטרקציות והמסעדות. איך הפכו המלונות לבדם לענף התיירות הישראלי? בשנת 2006, בזמן שכיהנתי כמנכ"ל איגוד המסעדות, פרצה מלחמת לבנון השנייה ובעטיה הוחלט על פיצוי לעסקים. כמובן שגם אז הייתה התייחסות מיוחדת לבתי המלון כענף התיירות עצמו. בתגובה הגשנו בג"צ נגד ההחלטה בדרישה להשוות את הפיצוי למסעדנים. לשופטים לקח בדיוק משך הזמן המקסימלי הקבוע בחוק לענות לעתירה. אמנם הוחלט שיש לשקול שוב את הפיצוי, אך עד שניתנה ההחלטה כבר נגמרה המלחמה וכל עסק חזר למלחמת ההישרדות הפרטית שלו. כמו בבדיחה היהודית - או שהפריץ ימות או שהכלב ימות. גם היום אם נגיש עתירה לגבי העסקת פליטים, נקבל את ההחלטה כשמרבית העובדים כבר בדרכם לאפריקה. האם כל בתי המלון כאן הם הטאג' מאהל? אני בטוח שיש יותר תיירים שמגיעים לישראל במטרה לאכול במול ים או בכתית מאשר כאלה שבאים כדי לישון במלון זה או אחר. לפי התאחדות המלונות יש בישראל 350 בתי מלון, ואני אשמח על כל מלון נוסף יפתח ויצליח. אך מה יועילו מלונות נוספים אם החלטות שרירותיות יחסלו את כל שאר האטרקציות התיירותיות של המדינה? וגם אם הם מעסיקים את אותה כמות יחסית של עובדים כלליים, אז אנחנו, בעלי העסקים הקטנים, מעסיקים בערך פי 20. תל אביב 2014 היא קודם כל המרקם החברתי וחיי הלילה שלה, והגיע הזמן שרשויות ישראל יפסיקו להתעמר בנו. ולסיום, איני יכול להתעלם מהערתו היהירה והשחצנית של שר הפנים שהציע לבעלי העסקים הקטנים לשלם שכר של 50 שקלים לשעה לעובדים הכלליים ובכך לפתור את המחסור הכרוני בעובדים. הייתי רוצה לדעת אדוני השר, כמה עובדים כלליים אצלך במשרד מקבלים שכר כזה? אשמח לראות את הסטטיסטיקה של כל השירות הציבורי. ואני מוכן להמר שאין אפילו אחד שכזה. 50 שקלים לשעה אומר שכר של יותר מ 12,000 שקלים בחודש. השכר הממוצע במשק עומד על כ-9,000 שקלים לחודש וגרוע מכך, השכר החציוני, עומד על כ-6,500 שקלים. כלומר, לשיטתו של שר הפנים, מסעדות וברים צריכים לשלם לשוטף כלים כפול מהשכר החציוני. אם אני הייתי יו"ר ועד העובדים במשרד הפנים הייתי פותח בשביתה ללא הגבלת זמן עד ששכר הבסיס במשרד יעמוד על 50 שקל לשעה ואילו אני יושב ראש ההסתדרות, הרי שאני מכריז על סכסוך עבודה במשק. אם שכר של 50 שקלים לשעה לעובד כללי הוא המינימום שדורש שר הפנים, אז נאה דורש, נאה מקיים. בואו נעלה את שכר המינימום לגובה הזה ונראה תוך כמה זמן מדינת ישראל פושטת רגל. אם הייתי חושב שזו הייתה פליטת פה, לא הייתי כותב כלום, העניין הוא שלדעתי מדובר ברשעות מכוונת, חוסר הבנה בסיסי של הקושי להחזיק עסק בכלל ועסק קטן בפרט, ובמניפולציה זולה ועלובה של מי שחי בתל אביב ומתיימר להבין אותה טוב יותר מכל פוליטיקאי אחר. הבוז לך שר הפנים.

צרות גדולות לעסקים קטנים

יוסי בוזנח מנסה להבין למה מדינת ישראל מתעמרת בבעלי עסקים קטנים ומדוע גדעון סער מתעסק במניפולציות זולות ועלובות

יוסי בוזנח מנסה להבין למה מדינת ישראל מתעמרת בבעלי עסקים קטנים ומדוע גדעון סער מתעסק במניפולציות זולות ועלובות