ליאור הרגיל מסביר למה בני האדם אוהבים לשתות מבחינה ביולוגית (רמז: זה קשור לקופים ולפירות רקובים) ולמה אין לנו ברירה אלא לעשות קצת בושות מדי פעם

רבים ממכריי חובבי הטיפה המרה נוטים לסבול מרגשי אשם ומייסורי נפש גדולים לאחר מרתוני שתייה נמרצים במיוחד. הסיבות ברורות: התניות חברתיות, זכרונות של רגעים מביכים (האם זה הייתי אני שם מענטז על הבר?ולמה העלו את זה לרשת?) וכמובן החשובה מכולן החמרמורת האימתנית שגורמת להבטחה הקבועה לגבי התנזרות מעתה ועד עולם (שמחזיקה מעמד עד למחרת, או עד שערת הכלב). חקירת הקשר הסימביוטי בינינו לבין האלכוהול מראה שאין מה להתייסר. בקופי האדם נוצרה מוטציה שגרמה לייצור אנזים בשם אלכוהול דהידרוגנאז שביכולתו לפרק אלכוהול בתהליך המטבולי. המוטציה העניקה להם יתרון אבולוציוני בכך שאיפשרה להם אכילת פירות רקובים שיכולים להכיל עד 4% אלכוהול שנוצר בתהליך התסיסה. ישנן עוד חיות (למשל עטלפים) שיודעות לייצר את האנזים אבל אף אחת לא מתקרבת לפרימאטים שהצליחו למקסם את הטוב שבפירות ובכך להשיג עוד מנת סוכר. "אין לי ברירה אחי, זה הכל בגנים שלי" (צילום: שאטרסטוק) היכולת לאכול פירות מותססים הביאה איתה גם תחושות סוטול שכנראה ליוותה אותנו הרבה לפני המהפכה החקלאית. הקונקיסטאדורים הספרדים דיווחו על שבטים של ציידים לקטים שבחרו להתמסטל, ולא כתאונת אכילה. הגברים היו מפקידים בידי הנשים את כלי הנשק כדי להימנע מפגיעות הדדיות וזוללים קקטוס שתסס באירוע בינג׳ בהיה אורך כשלושה ימים (נשאלת השאלה האם גם הם היו קמים למחרת עם הבטחות התנזרות?). באתר ארכיאולוגי שממוקם ליד העיר אורפה שבמזרח טורקיה (gobekli tepe) נמצאו שקתות שהכילו שרידי בירה שכפי הנראה שימשה לטקסים פולחניים. מה שמרתק בממצאים היא העובדה שהם בני 11,500 שנה, תקופה שקדמה למהפכה החקלאית, מה שאומר שהאדם הפליאוליתי ייצר אלכוהול שהתבסס על חומרי גלם אותם ליקט. בתצפיות אנתרופולוגיות שנערכו על שבטים ציידים לקטים התברר שהם תמיד יעדיפו נוזל מותסס על פני מים. מים שניקווים בבורות ועצים יכולים להכיל בקטריות וטפילים, להתקלקל ולהוות מקור למחלות ואילו נוזל שתסס ומכיל אלכוהול (שמתפקד כחומר מחטא) בריא יותר - אם על הדרך מקבלים קצת היי - מה טוב. במצרים הפרעונית צרכו כמויות אדירות של בירה – מפשוטי העם ועד המעמדות הגבוהים - והיא הייתה מקור פחמימות ונוזלים בטוח יותר ממי הנילוס שלעיתים היו מזוהמים. אירופה של ימי הביניים אימצה את הבירה בחום ולא בכדי - תהליך העיור המואץ של אותם ימים הביא לזיהום מקורות המים ומי שיכול היה שתה בעיקר בירה. די ברור שיש בנו נטיה מולדת לחבב אלכוהול. רק האבוריג׳נים האוסטרלים וילידי צפון אמריקה לא פיתחו את התאווה הזאת - מה שגרם להם לקטסטרופה בריאותית עם הכיבוש האירופאי (המראה של אבוריג׳ינים מתגוללים ברחובות אליס ספרינג איננו מלבב במיוחד). לאחרונה, גילו חוקרים מאוניברסיטת ניו קאסל באנגליה מוטציה בגן gabrb1 שגורמת לקולטנים במוח שאחראים על תחושות עונג להתעצם בנוכחות אלכוהול. בניסוי שנערך על עכברים הוחדר להם הגן שעבר מוטציה ומהר מאוד הם החלו להעדיף אלכוהול על פני מים וביצעו פעולות שהעידו על מאמץ ניכר להשיג אלכוהול. אינני בא להסיר אחריות מעצמנו לגבי צריכת יתר אלכוהולית, אבל זה קצת מנחם לדעת שכנראה לרובנו בסנהדרינק לא היה צ׳אנס אלא לעשות בושות.

זה לא אני, זה הגנים שלי

ליאור הרגיל מסביר למה בני האדם אוהבים להשתכר מבחינה ביולוגית (רמז: זה קשור לקופים ולפירות רקובים) ולמה אין לנו ברירה אלא לעשות קצת בושות מדי פעם