כשהיפנים עושים משהו, הם לא מעגלים פינות. יאיר גת מספר על הוויסקי המופלא שמייצרים בארץ השמש העולה

אחרי שסגרנו פחות או יותר את העניינים עם הוויסקי הסקוטי והוויסקי האירי, הגיע הזמן לעבור לוויסקי היפני. בהשוואה לקודמיו הוא פחות נפוץ ופחות מבוקש, אבל על פי כמות מדליות הזהב בהן הוא זוכה בשנים האחרונות והמבקרים שנשפכים עליו בעיתונות המקצועית, אין ספק שהם יודעים מה הם עושים שם. שילוב של עוצמה ועדינות את הוויסקי הראשון בארץ השמש העולה, זיקקו על פי המקורות בסביבות שנת 1870. ימזאקי, המזקקה היפנית המסחרית הראשונה, שנרחיב עליה בהמשך, החלה לפעול בשנת 1923. מבחינה סגנונית הוויסקי היפני קרוב יותר לסקוטי מאשר לאירי או לאמריקאי וגם מבחינת האיות, הם כותבים Whisky בלי- e. מבקרים מסוימים ממקמים את הסגנון הארומטי של המאלטים היפניים בין הלואולנד'ס לבין ספייסייד, ומדברים על ריחות פרחוניים, מעודנים והדבשיים. אחרים מדגישים דווקא את המבנה הייחודי, שמצליח ברוב המקרים להיות מוצק ועוצמתי, בלי לוותר על העדינות. כיום פועלות ביפן לא מעט מזקקות, אבל רוב הסיכויים שאם תתקלו בוויסקי יפני מחוץ ליפן הוא יהיה מתוצרת סנטורי או ניקה. שני האנשים שהשפיעו יותר מכל על תעשיית הוויסקי היפנית , הם שינג'ירו טורי ומסטקה טקטסורו. טורי, מייסד קונצרן המשקאות סנטורי, עסק בייבוא של תרופות ומשקאות מהמערב ליפן. את הכסף הגדול הוא עשה ממכירות יין מתוק שהוא ייצר על בסיס יינות מפורטוגל, אבל זה לא הספיק לו. למרות ההתנגדות של בעלי החברה, הוא החליט לבנות מזקקת וויסקי בימזאקי, פרבר של קיוטו שהיה ידוע באיכות המים שלו. הוא מינה את טקטסורו למנהל המזקקה, שלח אותו ללמוד בסקוטלנד והשניים עבדו יחד עד שנת 1934. טקטסורו שעזב את המזקקה והקים חברה משלו שהתחילה את הדרך עם שם יפני מסובך ובהמשך שינתה אותו ל- ניקה. במסגרת החברה הזו, הוקמה גם מזקקת יואיצ'י באי הוקאידו. סנטורי מייצרת שלושה מותגים עיקריים. ימזאקי, האקושו והיביקי. ימזאקי 12, שאותו תוכלו למצוא בישראל בקלות יחסית, הוא וויסקי בהיר, פירותי ומעודן. אחיו הגדול ימזאקי 18, הוא כהה, עשיר ומתובל ממנו. האקושו 12 הוא משקה עם נטיות עשבוניות רעננות ומעט עשן בסיומת, בעוד האקושו 18 הוא פרחוני ורך יותר. היביקי הוא לפחות על פי הביקורות וויסקי וצא מן הכלל, אבל אני מודה שעדיין לא הייתה לי הזדמנות לטעום אותו. בבעלותה של סנטורי שמייצרת גם בירות וליקרים, נמצאות בין השאר גם המזקקות הסקוטיות אוכנטושן ובואמור. גם ניקה מחזיקה בבעלותה מזקקה סקוטית, בן נביס, שנמצאת בפורט וויליאם. מספרים שבשנים הפחות טובות של הוויסקי היפני, המזקקות המקומיות לא מתביישות להוסיף גם חומרי גלם סקוטיים. בארץ תוכלו להיתקל מן הסתם בבקבוק המרובע של ניקה פרום דה בארל. בלנדד עשיר ורך בעוצמה של 51.4%. ואולי גם בסינגל מאלט מיואיצ'י. בנוסף מיוצרים בניקה עוד שלושה מותגי בלנדד וויסקי, שני מותגי פיור מאלט ואפילו גריין וויסקי בזיקוק דודי. כמה מילים אפשר לכתוב על אמריקה? (או לפחות על וויסקי אמריקאי), חכו לפרק הבא ותראו בעצמכם.

ויסקי 101: סמוראי ויסקי

כשהיפנים עושים משהו, הם לא מעגלים פינות. יאיר גת מספר על הוויסקי המופלא שמייצרים בארץ השמש העולה

כשהיפנים עושים משהו, הם לא מעגלים פינות. יאיר גת מספר על הוויסקי המופלא שמייצרים בארץ השמש העולה