נמרוד שיין חושב שלא חייבים להתנפח מחשיבות כשבסך הכל רוצים ליהנות מכוס יין שתצנן לכם את הגרון בלי להבעיר לכם את הכיס...
לא מזמן קיבלתי במתנה שני בקבוקים של Blue Nun, אחד כחול ואחד ורוד, ואני רוצה לספר לכם על החוויה. כי בכל זאת, עוד בשלב האריזה זה פשוט משהו שאתה לא יכול להתעלם ממנו. זה כמו להיות איש מבוגר שנכנס למסיבה עם פרגית צעירה שתלויה לך על הכתף. כמה מבוגר? אם אתה מכיר את הביטוי "פרגית" שלא בהקשר של שיפוד בפיתה - אתה מספיק מבוגר...
הסדרה הזרחנית והחדשה של Blue Nun עוצבה כמו משהו שמראש נועד לתת רושם אחר. כי זה לא יין שאתה שותה לבד בבית, הוא פשוט שמח מדי. כבר לפני כמעט מאה שנים, הרבה לפני שהתחילו לבצור שם יהודים, בצרו במיינץ שבגרמניה ענבים וייצרו יינות קלים ומהנים ששמם יצא כבר סביב הגלובוס, ובטח גם אתם מכירים היטב את הגוורצטרמינר המפורסם שלהם. אבל אני מניח שאין מצב שהרמן סישל הקשיש, שהתעורר כל בוקר אל היקב שלו לאורך גדות נהר הריין, העלה אי-פעם בדעתו כי ה-Blue Nun שלו יהפוך למותג שיזוהה עם מסיבות ברחבי העולם. אני מניח שהוא גם לא דמיין שהוא יהיה זול ונגיש כל-כך למיליונים שיחפשו חווית שתייה מרעננת ולא מעונבת, ושלמרות הייקיות הגרמנית המפורסמת, המשקה המבעבע לא ייקח את עצמו יותר מדי בכבדות.
בביסטרו המצוין בחיפה, העונה לשם המפתה "שירי אהבה", סביב השולחן בחוץ עליו הנחתי בערב שבת האחרון את הבקבוקים, ישבנו שלושה. האחד, איש מדיה מפורסם, השני בעל המקום, ואנוכי. כשהגעתי, שניהם נראו בעיקר סובלים מהלחות הארצישראלית של יולי-אוגוסט וכשהצבתי את שני הבקבוקים הזרחניים על השולחן הם הביטו עלי בפרצוף עקום של "מי את גברתי?! ומה עשית לנמרוד?". אפילו קמפארי עם סודה נראה להם לעתים נשי מדי, אז חגיגה צבעונית כזו? הם לא הבינו מה זה הדבר הזה שמזכיר אמנם צורה של בקבוק יין, אבל מזכיר יותר ילדת בת-מצווה שהתאפרה בחושך.
איך היין? נתחיל בסוף, הוא נגמר מהר מדי. נחזור להתחלה, זה לא יין. זאת אומרת ברור שזה יין, ואפילו מבעבע, אבל כשהוא יושב לך בכוס, עם כל הקצף והשמחה הוורודה, וכשהוא זורם לך לתוך הגרון קל יותר מבירה, אתה מבין שזו חוויה אחרת. אתה יכול לגמוע אותו בשלוק אחד מרענן שמזכיר לך שאתה בעצם רעב ואתה מחפש את המלצר ומבקש שיביא תפריט.
אם לסכם את החוויה, הרי שלא תקראו כאן ביקורת מתפנפנת עם מושגים כמו עפיצות, סיומת של שוקולד או נוכחות וגוף. ביינות המוצעים במחיר כזה, ובצבע כזה, לא הייתם יכולים לחלום על ערך גדול יותר לכסף שלכם. אם תזכרו שאתם במזרח פאקינג תיכון ולא במרתף טחוב של טירת אבן בחבל אלזס, האירוע האלכוהולי הזה יאפשר לכם להעיף כמה וכמה פקקים באוויר בלי להרגיש איך היין זורם מהר כמעט כמו הערב.
אגב, יש לי חבר שלא מתבייש אפילו להוסיף לכוס הנתזים הזו גם כמה קוביות קרח, ולהפוך את כל האיוונט למה שהוא באמת. כן, ישנם בחיים האלה גם רגעים של קלות ראש וצחוק משוחרר, והכי חשוב, זה יולי-אוגוסט, לא בדיוק הזמן לקחת את עצמנו יותר מדי ברצינות...
התרעות פיקוד העורף