מתוקים של חורף: יינות קינוח

שתי טיפות גשם שירדו כאן עשו לטל חוטינר קרייבינג מטורף למתוק, אז הוא פתח את מקרר היין שלו ומצא שם כמה גרסאות ישראליות מגניבות ליינות קינוח מחוזקים שבכיף יכולות להחליף את הפורטים בערב סגרירי...

כשמדברים על יינות קינוח, אי-אפשר להתחיל בלי להגיד קודם משהו על יינות פורט. פורט מוזכר לראשונה בתחילת המאה ה-17, כאשר נלחמו האנגלים לצד הפורטוגלים לשחרור מעולה של הממלכה הספרדית, מה שהביא, בין היתר, להפסקת יצוא יין השרי הספרדי לאנגליה הצמאה. סוחרים אנגלים זריזים אשר רכשו ניסיון וידע בספרד, מיהרו לעשות התאמות וחיזקו את היין המקומי שדלילותו ורגישותו פגעו קשות באיכותו בדרך הארוכה בין חופי פורטוגל ללונדון. ברור שגם במקרה זה הקלות המיסים היו המנוף העיקרי.

פורט והאזור בו הוא נמצא לאורך נהר הדורו, הוגדרו כבר בשנת 1756 והם ידועים כאזור היין הראשון שסווג בעולם. יינות פורט, אדומים, מתוקים וכבדים, נחלקים לשתי קבוצות עיקריות: אלה המיושנים במשך שנים בחביות ולאחר הביקבוק הם יין סופי שאינו משתנה בבקבוק, ואלה המיושנים מעט יחסית בחביות, אך לאחר שבוקבקו הם מתנהגים ככל יין אדום שאנו מכירים, פוטנציאל ההשבחה שלהם עצום והם יכולים לחיות 50 שנה ויותר.