שתי טיפות גשם קטנות ומבט רעב בעיני צאצאיו הזנוחים, הספיקו לניר קיפניס כדי להכין תבשיל קדירה מנחם ולהפוך את היום הכמעט-חורפי הראשון של השנה לארוחת-ערב מנחמת שבקבוק יין בצדה...
שתי טיפות גשם, ירידה של מעלה וחצי ושמים אפורים הם עדיין לא חורף, הזכרתי לעצמי כשמחיתי אגלי-זיעה מהמצח בחדר המדרגות, נושא בשתי ידי את השקיות מהסופרמרקט. אלא שעדיין, במזרח-התיכון הלוהט שבו אפילו סימני-נפט נחשבים לגילוי של ממש, גם סימנים של חורף הם סיבה מספיק טובה לגוון קצת את התפריט באיזה תבשיל קדירה ריחני וללוות אותו ביין אדום לא מאוד כבד.
אממה - אבי-המשפחה המדובר לא רוצה להפיל על צאצאיו ועל עצמו תבשיל במשקל שני-טון שמוכרחים ללוות ביין אדום כבד ושאחרי מנה או שתיים ממנו, אין מנוס מתנומה ארוכה. לכן הוא רוקח מיד קדירת עוף מהבילה עם דבש, חיטה וחומוס. קדירה, אבל לא כבדה ולצדה יין אדום, אבל לא כבד - כזה שאפשר לקנות בכל סופרמרקט או אפילו פיצוציה - ולשתות בלי חשבון, כדי להפוך אפילו ערב של יום-חול ראשון של חורף לחגיגה קטנה.
בזמן שגרגרי החומוס מתבשלים מוזגים כמות נדיבה של שמן זית לסיר גדול ומטגנים את הכרעיים טיגון קצר, כך שישחימו יפה. מוציאים את הכרעיים מהסיר ובשמן החם משחימים את הבצלים.
מערבבים בקערה את התבלינים והדבש בשתי כוסות מים חמים עד לקבלת תמיסה כמעט-אחידה ויוצקים לסיר. מוסיפים לסיר את החומוס (שכבר התבשל כשעה עם מעט סודה-לשתייה), את העוף ואת גרגרי החיטה (רצוי לאחר השריה קטנה ושטיפה), מביאים את הכל לרתיחה ואז מנמיכים את הלהבה ומבשלים על אש קטנה במשך כשעתיים.
התרעות פיקוד העורף