הלוויה חורפית - תיאטרון הקאמרי
אחת הקומדיות המבריקות והנושכות ביותר שכתב לוין, המשובצת בשירי אהבה על־זמניים המלווים את העלילה כחוט שני. אמו של לצ’ק הלכה לעולמה, והוא נחוש להודיע על כך לקרוביו ולקיים לה לוויה מכובדת וראויה. אלא שבני משפחתו מצויים בעיצומן של ההכנות לחתונת בתם הצעירה, וולוצ’ה, הטקס שאמור להתקיים כבר ביום שלמחרת. שני הצדדים מבינים היטב: חתונה והלוויה אינן יכולות לחיות זו בצד זו, ובוודאי שלא באותו הערב.
וכי איך יעלה על הדעת "להשליך ארבע מאות אורחים ושמונה מאות עופות לפח", רק מפני שפרצה לה הלוויה לא מתוכננת? מכאן נפתח מרוץ סהרורי, קומי ורווי תהפוכות: המשפחה מתפתלת ככל יכולתה כדי להתחמק מן הבשורה הקשה שמבקש לצ’ק הנואש להטיח בפניהם. תמרונים, התחמקויות ועיוורון רצוני יוצרים מחול פרוע של אבסורד אנושי – כזה שרק חנוך לוין ידע לפצח בעדינות אכזרית כל כך.
בימוי: מתן אמסלם
תפאורה: ערן עצמון
תלבושות: מרינה שרויקו
מוזיקה: גל לב
תנועה: תום וינברגר
וידאו: עמרי רוזי
תאורה: אורי רובינשטיין
במאי: יותם ויצמן
משתתפים: דרור קרן, רבקה מיכאלי, אולה שור סלקטר, ערן מור, רוני נתנאל, אלון סנדלר, איה גרניט שבא, שמחה ברבירו, תום חודורוב, נדב אסולין, דודו ניב, דן שפירא.
התרעות פיקוד העורף