במהלך הביקור המתוקשר שערך נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בסעודיה, פרסמו אשתו מלניה ובתו איוונקה תמונות מפגישתן עם קבוצות של נשים סעודיות, העוסקות לדבריהן ב"העצמה נשית" וקידום זכויות האישה בממלכה השמרנית. תיאור המפגש הסוריאליסטי והתמונות עם הנשים המכוסות מכף רגל ועד ראש עוררו ביקורת וגיחוך ברחבי העולם, והעלה לכותרות את מעמד האישה בסעודיה, אחת המדינות הפחות מתקדמות בעולם מתקדמות מבחינת זכויות הנשים. מאז ייסוד הממלכה לפני כמאה שנים שולטת בה תנועת ה"ווהאביה", זרם אדוק ושמרני במיוחד של האסלאם, וחוקי ההלכה האסלאמית (השריעה) נאכפים בה כלשונם. מחקר כלכלי עולמי דירג אותה במקום ה-141 מתוך 144 מבחינת השתתפות הנשים בחיי היום יום, ומלבד החובה להתעטף בכיסוי ראש ולבקש את אישור הגבר לפעולות טריוויאליות רבות, היא נותרה המדינה האחרונה בעולם בה לנשים אסור לנהוג ברכב.
בתחילת החודש פרסם המלך הסעודי סלמאן צו המאפשר לנשות הממלכה לראשונה לטייל, ללמוד, לעבוד, להתלונן במשטרה ולקבל טיפול בבית חולים ללא אישור הגבר ה"אחראי" עליהן (האב או הבעל). הצעד הוא המשך של מגמה שהחלה בשנת 2011, וכוללת אישור לנשים לבחור ולהיבחר לרשויות המוניציפליות ול"מועצת השורא", המייעצת לממשלה הסעודית (הדבר הקרוב ביותר לבית נבחרים בממלכה), להשתתף באולימפיאדה, ואפילו לרכוב על אופניים (אם כי בליווי גבר). ה"הטבות" האלו אולי נשמעות מגוחכות, אך האמת היא שאכן חל שינוי בשנים האחרונות, גם אם איטי להחריד, ביחסו של השלטון הסעודי לנשים.
כמו כל דבר בסעודיה, גם בנושא הזה הכל מתחיל ונגמר בנפט: גילוי הזהב השחור הזרים לממלכה רווחים בלתי נתפסים, שהפכו את השבטים הנודדים במדבר הצחיח למעצמה כלכלית שופעת גורדי שחקים וחנויות יוקרה. בית המלוכה הסעודי הקפיד לאורך השנים שפירות הנפט יתחלקו בין 30 מיליון אזרחי סעודיה, ואלו נהנים מקצבאות והטבות ממשלתיות נדיבות, בשעה שאינם משלמים כלל מס הכנסה. לעושר ולאושר הזה יש מחיר – אחד המשטרים האבסולוטיים בעולם, נטול זכויות אדם וזכויות פוליטיות כמעט לחלוטין (באופן קיצוני אפילו ביחס לעולם הערבי ולמדינות המפרץ), וכאמור מונהג על פי תורת ה"ווהאביה" הנוקשה, שבה האישה נמצאת בחזקתו של הגבר. מבחינתם של השליטים בריאד, ה"דיל" הזה פשוט – האזרחים שנהנים מחיי שפע ואושר לא ימהרו לערער על השלטון הקיים. במהלך ה"אביב הערבי" ב-2011, כשנראה שהמחאה העממית נגד המשטרים הערביים עלולה לזלוג גם לרחובות סעודיה, פיזר המלך הסעודי מענקים נדיבים לכלל האזרחים והשתיק את המחאה עוד בתחילתה. מובראק ושאר עמיתיו המנהיגים, לא יכלו לעשות זאת.
אך החגיגה הזו עומדת להיגמר. הירידה התלולה במחירי הנפט בשנים האחרונות בעקבות שורה של התפתחויות עולמיות, הביאה את ההנהגה הסעודית להבנה המדאיגה שההסתמכות המוחלטת של הכלכלה הסעודית על ייצוא הנפט עלולה להפוך לאסון. לפני שנה יצא יורש העצר הסעודי, הנסיך מוחמד בן סלמאן, שנחשב בעיני רבים לאדם החזק בממלכה, בהצהרה דרמטית לפיה סעודיה מתחילה ב"גמילה מנפט", וכי תפעל לפתח עד שנת 2030 כלכלה שאינה נסמכת כלל על נפט. לתוכנית השאפתנית הזו, שדורשת פיתוח כמעט מאפס של תחומי תעשייה וייצור חדשים, דרושים סכומי עתק שללא ספק יבואו על חשבון ההטבות האינסופיות שניתנו עד היום לאזרחים.
בבית המלוכה מבינים היטב שסופו של גן העדן הכלכלי קרוב לוודאי יפתח מחדש את מערכת היחסים בינו לבין אזרחי הממלכה, וכי עליו לנקוט ברפורמות חברתיות ובהליכי דמוקרטיזציה מסוימים, לפני שיגיע הפיצוץ. לא בכדי השינוי ביחס השלטון הסעודי לנשים החל ב-2011, במקביל לאירועי האביב הערבי. המכשול העיקרי העומד בפני רפורמות שכאלו הוא הממסד הדתי הווהאבי, ממנו שואב המלך את הלגיטימציה לשלטונו, וניכר כי השלטונות הסעודיים מבקשים "לשווק" את השינוי במעמד האישה כדבר אסלאמי במהותו, תוך שהם מדגישים שעוד מימי הנביא מוחמד האישה נטלה חלק מרכזי בחברה המוסלמית.