בימים האחרונים, בעקבות הפיגוע הקשה בבריסל, בירת בלגיה, שוב נשמעו קולות של יהודים רבים המתגוררים באירופה, שהביעו את רצונם להגר לישראל. בקרן לידידות, שם משקיעים כבר עשרות שנים מאמצים וכסף להביא את העולים החדשים ארצה, מבטיחים להירתם למשימה החשובה: "הקרן תרמה ב־20 השנה האחרונות כ־200 מיליון דולר, שסייעו לכ־300 אלף יהודים לעלות ארצה", אומר נשיא הקרן לידידות, הרב יחיאל אקשטיין.

"בשנה וחצי האחרונות התחלנו לעסוק בעלייה באופן עצמאי ואינטנסיבי וכבר הבאנו 2,700 יהודים מקצוות תבל. יש בימים אלה רצון עז של יהודים לבוא ארצה מסיבות של ציונות וגם עקב מצוקה. במקרים רבים עלייתם מתעכבת או נמנעת עקב חסמים כלכליים וחשש פן לא יצליחו לבנות לעצמם חיים בישראל. על כן הקרן לקחה על עצמה התחייבות חד־משמעית לאפשר לכל יהודי המעוניין בכך, להגיע ארצה ומעניקה לכל עולה מעטפת של סיוע כלכלי, אדמיניסטרטיבי וחברתי עד לקליטתו המוצלחת. אנו רואים כי השקעתנו הרבה בעולים מוכיחה את עצמה על פי אין ספור פניות מקהילות יהודיות בעולם המבקשים את עזרתנו להגשים את חלומם הציוני לעלות לישראל".

בנתב"ג התמונות מרגשות: על אחד המטוסים שנוחת בארץ ממתינים כמה נוסעים נרגשים במיוחד. כאשר הם יורדים מן המטוס, מקדמים אותם במאור פנים נשיא הקרן לידידות ונציגים נוספים שמחזיקים בדגלי ישראל בידיהם. יחד איתם ממתינים גם חניכי בני עקיבא וחיילים. נציגי הקרן מחלקים לעולים החדשים כריכים, שתייה וכמובן דגלי ישראל. משם נוסעים כולם לסמינר בנתניה, שם הם מתחילים בפרק החדש בחייהם. אלו הם העולים החדשים מארצות אמריקה הלטינית וספרד, שהגיעו בטיסת הידידות של הקרן לישראל. לעולים סיבות שונות למעשה הדרמטי: הצעירים רוצים חיים חדשים ובטוחים יותר כאן, ואילו המבוגרים מעוניינים, במקרים רבים, פשוט להתאחד עם בני משפחותיהם שעלו ארצה מוקדם יותר.

"זו מדינה של הזדמנויות"

הקרן לידידות, שמקדישה את פעילותה לעלייה וקליטה, רווחה ועוני, וביטחון העורף בשעת חירום, נכנסה לטריטוריה של אמריקה הלטינית וספרד בחודש דצמבר השנה. עד היום הגיעו באמצעותה ממקומות אלו כ־50 עולים. עובדי השטח המקומיים של הקרן לידידות באותן מדינות מצליחים להגיע לקהילות היהודיות, להיפגש עם העולים הפוטנציאליים. אותם עולים עוברים כבר שם, במדינות שבהן הם חיו, סמינר הדרכה, ומקבלים הסברים בנוגע לימים ואפילו השעות הראשונות שלהם בישראל. "כך העולה מרגיש שהוא לא לבד. עוד לפני שהוא עולה ארצה, וכמובן גם אחרי נחיתתו, הוא יודע שיש מענה לכל פנייה שלו", מסבירה דבי אשכנזי, אחראית דרום אמריקה בקרן לידידות.

לדבריה, "כל מי שעולה לישראל מדרום אמריקה ומספרד עושה את זה במטרה לשפר את איכות החיים. כדי שיוכל לצאת לרחוב בלי לפחד שיחטפו אותו, ישדדו או יהרגו אותו. חלק מהעולים עושים זאת כדי שיוכלו להרשות לעצמם לקנות חלב וחיתולים לתינוקות שלהם. צריך להבין כי בחלק מהמדינות הללו, האינפלציה מאוד גבוהה, המשכורות נמוכות מאוד ותנאי המחיה קשים. בתי הספר היהודים יקרים והביטוחים הרפואיים יקרים. בישראל יש אפשרות לחינוך טוב הודות לחוק חינוך חובה וטיפול רפואי הודות לקופות חולים".

עם נחיתתם בארץ, העולים החדשים מגיעים למלון, אוכלים ארוחה משותפת עם נציגי הקרן, וצופים בהרצאות העוסקות בהכנה לחיים בישראל, כשהתכנים מותאמים לפרופילים של המשפחות: למשפחות צעירות עם ילדים קטנים, למשל, מוקדשות הרצאות על החינוך וההשכלה בארץ, לחיפוש עבודה בישראל ושירותי הבריאות.

בתום "הסמינר המקומי" שנמשך יום שלם, כל משפחה עולה על מונית שלוקחת אותה למקום המגורים החדש שלה. "הקרן מסייעת באמצעות הטבות קליטה נוספות מעבר למה שמקבל עולה מהמדינה", מספרת אשכנזי ומפרטת: "הם מקבלים כרטיסי טיסה, המשך אולפן ב', סיוע בחוגים לילדים, סיוע בחיפוש עבודה, שיעורי עזר פרטיים לילדים, סיוע בקורס לצורך הסבה מקצועית, וגם פתרונות לתושבים חוזרים". לדבריה, כל עולה שמגיע ארצה מקבל גם טיפול פרטני: ציוד בסיסי לדירות, ביקורי בית, תוכנית קליטה ועזרה בקליטה.

על פי נתוני השנתון הסטטיסטי של הלמ"ס, בעשור הראשון של שנות האלפיים עלו לישראל כ־26 אלף עולים מאמריקה הלטינית. בדומה לעולים ממדינות אחרות, גם פה התגלו שני קשיים עיקריים בקליטתם: שליטה בשפה העברית והשתלבות בשוק התעסוקה.

קבוצת צעירים יהודים שפגשנו אחרי שנחתו בארץ סיפרו בעיקר על רצונם לחולל שינוי חיים אמיתי ולזכות בהזדמנויות במקום חדש. לא רק הצעירים מחכים לחיים החדשים. "זו הזדמנות בשבילי ללמוד באוניברסיטאות הטובות בעולם", אומר אחד העולים החדשים, פנסיונר שעבד בעברו כסוחר והגיע ארצה עם רעייתו. הוא מסביר בהתרגשות כי "אני רוצה ליהנות בשנים האחרונות שנותרו לחיי מהילדים והנכדים, המתגוררים בישראל".

משפחה נוספת, זוג הורים שהגיעו עם בנם, סיפרו על מצב כלכלי קשה מאוד ומחסור יומיומי במדינה שממנה הגיעו: "אנחנו רוצים לבנות לעצמנו כלכלה חדשה בארץ. זו מדינה של הזדמנויות. לא משלמים פה ביטוח רפואי ועל חינוך, וזה נותן לנו תקווה". האם, אגב, הנה יהודייה שהתחתנה עם לא יהודי, ומימשה את זכותה לעלות ארצה עם כל משפחתה. כל המרואיינים, יש לציין, ביקשו לשמור על עילום שם, בשל העובדה כי הם מגיעים ממדינות שבהן הקהילות היהודיות מאוימות באופן כזה או אחר על ידי השלטון. כל פרסום מגביר את החשש לפגיעה בקהילה בשל האנטישמיות.

"הדנ"א של הקרן זה לעזור למשפחות ולקהילות במצוקה", מדגישה אשכנזי. "אנחנו יודעים שישנן מדינות רבות באירופה כמו ספרד, שם סובלים היהודים מגילויי אנטישמיות רבים. המצב הכלכלי והביטחוני לא קל, וקיים מחסור באוכל ובתרופות. ישנם אף מקומות, שבהם נלקחת טביעת אצבע מצרכנים בסופרמרקט, כדי לוודא שהם לא ישובו לשם פעמיים. אנשים קונים על סמך מה שיש ולא על פי הצורך".