וכוס חמישית, היא כוסו של אליהו, מעולם לא השתנתה. כי אליהו הוא יסוד בכולנו, בכל גיל. כי הוא כוס הכיסופים לטוב, לאל. "כי הוא בלב, אליהו, והלב בטוהרו אליו יוצא. זו הכוס החמישית שעיני כל הילדים בה (ובחשאי, גם עיני הגדולים) - האם לא ממנה גם יופיין, גם טעמן של כל הכוסות?".
לעומתם - משה ובני ישראל פוצחים בשירה המרוממת עד היום כל נפש יהודית, שירת הקלה, הודיה, שירת מהפך ומהפכה, שירת ניצחון, שיר נקמה.
"אם ככה נסב אל הסדר שלנו, לשולחן חירותנו, במלוא רחבות הדעת, במלוא פתחון הלב, ללא חולשת הדעת, ללא פרזון הלב, ואת כוסותינו ממלאים יינותינו, פרי אדמתנו, פרי עמלנו - ימלא גם גופנו מיין רוחנו החבויה בעומק, עד שתגאה בשירה חדשה".