אני כמעט בת 50 ובעלי בן 65. בני היחיד בן ה-4 לא מבין את משמעות המילה 'לא'. כאשר הוא רוצה משהו ויודע שלא יקבל אותו הוא מייד מתחיל לבכות, להתעצבן ולצעוק בדרמטיות. אם למשל הוא רוצה לאכול שוקולד לפני הארוחה אני אומרת 'לא' ועומדת על שלי. קשה לי לשמור על איפוק ובעלי אף יותר חסר סבלנות ממני ולפעמים הוא סוגר אותו בחדרו. כיצד לדעתך עלי לפעול?
כדי שהילד יבין את משמעות המילה 'לא' הוא צריך 'להתנגש' בה באופן נקי כלומר להבין שהגבול מתחיל ונגמר במילה 'לא'.
אל תתחנפו, אל תסבירו, אל תכעסו או תענישו אותו, תפעלו באופן ענייני.
כאשר ילד בן 4 רוצה שוקולד כאן ועכשיו ולא מקבל את מבוקשו אז הוא כועס עליך כי באותו הרגע את עצבנת אותו, הוא שונא אותך ומבחינתו את אימא איומה ונוראית. את יכולה לומר לו: 'אני מבינה שהתרגזת ושאתה כועס עלי מאוד, בוא נלך לשטוף פנים, נירגע ואז אכין לנו מיץ ונחכה יחד עד שיגיע זמן הארוחה'.
לפעמים ילדים בגילו של בנך מטפסים על עץ גבוה מדי ולא יודעים כיצד לרדת ממנו, לכן אנחנו כהורים צריכים לספק להם את 'הסולם'. טוב מאוד שאת אומרת 'לא' ועומדת על שלך אבל חשוב לדעת גם איך לומר 'לא'. כאשר הילד ירצה שוקולד חבקי אותו ותגידי: 'אתה רוצה שוקולד ואני רוצה חיבוק כי אני אוהבת אותך מאוד'. אפשר להרים את הילד על הידיים, לשטוף לו את הפנים וגם לתת לו לשתות כוס מים, זה תמיד עוזר להרגיע באמצע הבלגן וההתרגשות.
כאשר ההורים מהדור הישן היו אומרים לנו 'לא' אז היינו מצייתים להם מייד. בעלך ואת מצפים מבנכם לשתף אתכם פעולה אבל אתם שוכחים שהילדים של היום הם לא צייתנים וקשה מאוד לגרום להם לשתף פעולה בעיקר כשמדובר בילד יחיד להורים מבוגרים יחסית. הפרשנות שלך להתנהגותו של בנך היא זו שמפילה אותך בפח. מבחינתך הילד צריך לקבל 'לא' ותו לא אבל את חייבת לשנות את הפרשנות שלך להתנהגות שלו, להבין שהוא קטן, כועס ואולי קצת מפונק.
גלי חמלה והבנה ותבטיחי שיקבל את השוקולד הנהדר לאחר הארוחה. נסי להיות יצירתית, להסיח את דעתו ולהצחיק אותו. בעלך נוקט בגישה גרוע מאוד ולדעתי הוא חייב לעבור הדרכה הורית באופן דחוף. הילד כועס ואומלל ואבא שלו דוחה אותו ואף נועל אותו בחדרו. מסכן, זה לא פייר כלפיו.
ערכה: אפרת קורמן
מתוך תוכניתה של מיכל דליות, כל יום שישי ב- 10:00 ב'רדיו ללא הפסקה'