שלום מיכל, אף על פי שאת עוסקת בעיקר בגילאים צעירים, נשמח גם לשמוע מה דעתך על תפקיד ההורים בנוגע לרווקות מאוחרת של ילדיהם? עד כמה אפשר להתערב? כיצד לתמוך ולעזור? ומה עלינו לשדר לילד הרווק?
אותם ילדים רווקים יודעים מצוין שהם רווקים, כי כשאנשים מסתכלים במראה הם רואים את עצמם ומודעים לכך שהם לבד, שהם הולכים לישון לבד, או שיש להם מערכת יחסים שלא מחזיקה מעמד. כלומר, נשאלת השאלה – האם אני כאימא של אותו רווק או רווקה, צריכה להתערב?
אני זוכרת שלפני מספר שנים, אחת מחברותיי עמדה לחתן את בתה עם בחיר לבה ואותה בת עלתה קצת במשקל לפני החתונה ולא הייתה רזה כמקודם. חברתי באה אליי כחודשיים לפני החתונה וביקשה ממני לדבר עם בתה – 'מיכל, אולי תגידי לה משהו, כדי שתוריד כמה קילוגרמים לפני החתונה...?' הסתכלתי על החברה שלי ועניתי לה – 'תגידי, את באמת חושבת שהיא צריכה לשמוע את זה ממני חודשיים לפני החתונה?! את חושבת שכשהיא מסתכלת בראי או כשהיא קונה בגד במידה יותר גדולה, היא לא מבינה לבד שהיא בעודף משקל?! אני צריכה להוסיף לה את זה עכשיו ממש לפני החתונה?! ולא רק זה, אני צריכה לקלקל את היחסים שלי איתה עכשיו?!'
אותו הדבר לגבי הרווקות – אנחנו לא צריכים להתערב ברווקות של הילדים שלנו ולא משנה באיזה גיל הם. אבל אם יש דיבור טוב עם הילד, אפשר לשבת איתו בבית קפה ולהגיד לו – 'מתוק, אתה בטח מבין שאני נורא מוטרדת מכך שאתה רווק'. הוא בטח יקפוץ מיד, אז תגידי לו – 'אני רוצה לשאול את האמת ולדעת האם אני יכולה לעזור באיזושהי דרך? או לתת לך רעיונות שיש לי?' את הרי לא באמת יכולה לדעת מה הילד הרווק מנסה לעשות כדי לשנות את המצב שלו ולמצוא זוגיות, אבל פשוט לא מספר לך כדי לא לאכזב אותך שוב.
אני חושבת שהדבר העיקרי שאנחנו כהורים יכולים לספק לילדינו אם הם ברווקות מאוחרת, הוא לשדר להם תחושה שמבחינתנו הם סבבה. צריך לזכור שהם שומעים כל הזמן מהסביבה שלהם את השאלות המעצבנות 'נו מתי החתונה?', 'ומה קורה עם זוגיות?' וזה לא הוגן ולא מטיב עמם. אין דבר שמהווה יותר פלישה למרחב הפרטי שלהם מאשר זה ולכן מדובר בנושא רגיש. אם הילדים רוצים זוגיות, הם מוטרדים מכך מספיק, הם לא צריכים שאנחנו נוסיף על כך גם את הדאגה שלנו, כי אז הם מוטרדים גם בגללנו כי הם יודעים שאנחנו דואגים להם.
לכן, אני חושבת שהתפקיד שלנו פה כהורים הוא קטן ומזערי. התמיכה והעזרה שלנו מתבטאת באי התערבות ובכך שאנו משדרים לילדים שהם סבבה כמו שהם. אם בכל זאת אתם רוצים להתערב כדאי שזה יהיה רק בהסכמתו של הילד. אין טעם לטפטף להם את הדאגה שלכם ובטח שלא לחפור להם. אם תהיה להם זוגיות והם ירצו להתהדר בה הם כבר יספרו לכם, אז לא צריך לשאול אותם בכל פעם אם יש חדש, כי כנראה שאין חדש.
תפקדנו כהורים הוא לגדל את הילדים שלנו שיהיו עצמאיים, שיהיו חזקים, שיוציאו לפועל את ההחלטות שלהם עבור עצמם. אנחנו רוצים לגדל אנשים אוטונומיים, מוצלחים גם כלפי עצמם וגם כלפי חוץ. לכן, אם הילדים שלנו גדלים ומקבלים החלטות שלא מקובלות עלינו, צריך לזכור שאנחנו גידלנו אותם להיות עצמאים ולחשוב בעבור עצמם. אז תבלעו את הרוק ותסתכלו על הצד החיובי של העניין. תגידו לעצמכם שכנראה עשיתם עבודה טובה, כי הם קיבלו החלטות כבני אדם עצמאים.
ערכה: הדס בארי
מתוך תכניתה של מיכל דליות, כל יום שישי ב- 10:00 ב-'רדיו ללא הפסקה'