כוכב הג'ודו הישראלי, אורי ששון, הביס היום (שישי) באיפון את יריבו המצרי, אסלאם אל-שהאבי, בשמינית הגמר של טורניר הג'ודו במשקל של מעל למאה ק"ג באולימפיאדת ריו. בתחילה לא היה ברור האם אל-שהאבי בכלל יעלה למשטח, והופעל עליו לחץ רב שלא לעשות כן מהרחוב הערבי במצרים וברחבי העולם המוסלמי. אך למרות שעלה והתחרה מול ששוני, סרב המצרי ללחוץ את ידו של הישראלי בסיום הקרב כנהוג, ואפילו את הקידה המסורתית ביצע רק בהוראת השופט.  כמו כן,  דקות ספורות לאחר שהודח על ידי הישראלי, אל שאהבי הודיע לראשי המשלחת המצרית כי החליט לפרוש מג'ודו. כך לפי התקשורת המצרית.



לפני הקרב, הפעיל מנחה הטלוויזיה המצרי מטאז מטר לחץ על הג'ודוקא המצרי שלא לעלות לקרב ואמר לו בשידור: "מצרים תבכה, מצרים תהיה עצובה ואתה תראה כבוגד וכמי שמבצע נורמליזציה בעיני הציבור"






אחרי הקרב, אלפי גולשים מוסלמים, ולא רק ממצרים, עלו לרשת ותמכו באקט של אל-שהאבי. "אסלם הוא ג'ודאי מוביל ומוכר במצרים", כתב גולש אחד בהתייחסו לסירוב, "אבל מהיום הוא ייכנס להיסטוריה של הספורט המצרי כאחד הגדולים". גולש אחר העלה את התמונה, האשים את ששון בפרובוקציה מכוונת וכתב: "אל שאהבי התעלם מהמלכודת המלוכלכת". "עדיף שלא היית עולה בכלל מאשר להפסיד לציוני", האשימו לא מעט גולשים את אל-שהאבי, "ביישת אותנו". "עדיף ללחוץ יד לג'וק מאשר לציוני, אסלם פעל נכון", צייץ גולש מבחריין. גולש אף העלה תיאוריה קונספירטיבית יותר וטען כי  "לאל-שהאבי יש בת חולה והוא חשש לנצח משום שאז הציונים היו פוגעים בה". 



בישראל חגגו את הניצחון אפילו יותר בגלל לחיצת היד
בישראל חגגו את הניצחון אפילו יותר בגלל לחיצת היד



גם באתר המצרי "אל וואפד" נכתב שאל שאהבי הפסיד ליריב מהישות הציונית, אך בכותרת הראשית דאגו להבהיר כי "הגיבור שלנו לא לחץ את היד של המתחרה הישראלי", כאשר הידיעה זכתה לתיוג "גיבור מצרי". מנגד היו רבים שצייצו כי "לחיצת יד בתחרות ספורט אינה קשורה לתמיכה בדעות של השני וכי אל-שאהבי עשה מעשה לא ספורטיבי וחבל".  ברשת הישראלית דווקא שמחו על הניצחון, ובעיקר נהנו לצחוק על המעשה הלא ספורטיבי.







"בעבר תחרות כזאת לא הייתה מתקיימת"




גם בוועד האולימפי התייחסו למעשיו של אל-שהאבי, ואמרו כי בעבר מתחרים מהעולם הערבי אף לא היו עולים למשטח וציינו כי אין חובת לחיצת יד בין מתחרים. "בעבר, לא בטוח שקרב בין שני האתלטים הללו היה מתקיים", אמר דובר התאחדות הג'ודו העולמית, ניקולאס מסנר, "יש גם לציין כי אין חובה ללחוץ את יד היריב בסוף הקרב, אלא לקוד קידה. לכן המתחרה המצרי נקרא חזרה למשטח וכך הוא עשה, אך ללא קשר, התנהגותו של אל שהאבי תיבדק לאחר הטורניר ונבחן אם יהיה צורך לנקוט בפעולות נוספות בנדון". 



הישאם אל חאטב יו"ר הוועד האולימפי המצרי אמר בתגובה: "היינו חייבים לעלות לקרב הזה ולנסות לייצג את מצרים בצורה הכי מכובדת. קיווינו לניצחון כדי להשיג מדליה עבור מצרי ולא חשבנו לרגע מי הספורטאי שממול. אל שאהבי היה מרוכז רק בניצחון".





לא התקרית הראשונה



התקרית הזאת מצטרפת לתקרית נוספת, בה סירבה המשלחת הלבנונית לאפשר למשלחת הישראלית לחלוק איתה את האוטובוס בדרך לטקס הפתיחה של האולימפיאדה. 



כזכור, הישראלים התארגנו לקראת עליה לאוטובוס, והלבנונים סירבו לנסוע יחד עמם. בסופו של דבר החליטו המארגנים, על מנת למנוע תקרית דיפלומטית, להסיע את שתי הנבחרות באוטובוסים נפרדים אל האצטדיון.



בפוסט שפרסם בחשבון הפייסבוק שלו מאמן השייט הישראלי אודי גל, הוא סיפר על שאירע: "אולימפיאדת 2016.... בושה", כתב. "הנבחרת האולימפית של ישראל מתכוננת לעלות על האוטובוס לטקס הפתיחה, יצא שהאוטובוס הוא בשיתוף עם נבחרת לבנון. חברי נבחרת לבנון, ברגע שהבינו שהם יחד עם נבחרת ישראל, ובראשם ראש המשלחת שלהם, פנו לנהג ודרשו לסגור את הדלת. המארגנים ניסו לפזר אותנו באוטובוסים אחרים. מה שלא ייתכן ביטחונית וייצוגית".



"התעקשתי והתעקשנו שנעלה לאוטובוס המיועד ובמידה והלבנונים לא רוצים הם מוזמנים לרדת. נהג האוטובוס פתח את הדלת אך הפעם ראש המשלחת הלבנונית חסם בגופו את המעבר והכניסה. המארגנים ניסו למנוע תקרית בינ"ל ופיזית ושלחו אותנו הצידה להסעה מיוחדת. התקרית כבר קרתה... בושה!!".



עוד כתב: "איך ייתכן שנותנים לדבר כזה לקרות ועוד בערב פתיחת המשחקים האולימפיים? האם זה לא הפוך ממה שהאולימפיאדה מייצגת ופועלת כנגד, תופעות והפליות שכאלו?! איני יכול לתאר את ההרגשה שלי... אני נסער ובשוק מהאירוע".