חשבתם שכבר ראיתם הכל בלונדון? ניר קיפניס ביקר לא מזמן ב"אמריקן בר" של מלון סאבוי ובהחלט ממליץ להעביר שם שעה או שתיים על דרינק או שניים, אבל רק אם אתם ממש לא אוהבים סזראק, אחרת זה אוי סאבוי...

המדור הזה נוסד אמנם בהשראת "OPEN YOUR WORLD" של הייניקן, אבל הפעם לא בבירה עסקינן, אלא אולי בחוויה שלאחריה מתחשק לך לקרוע מצווארך את העניבה וללכת לשתות איזו הייניקן. נבהיר מיד: זה לא המקום היקר ביותר בבירת הממלכה המאוחדת (אם כי זה בהחלט אחד מהם). מה שמייחד אותו הוא אווירת "הכסף הישן", כמו להסתובב במחלקה הראשונה של הטיטאניק, רגע לפני הפגיעה בקרחון...

זה המקום שישכנע אותי שכדאי להפסיק לשתות ולהתחיל לעבוד ברצינות (צילומים: ניר קיפניס)
זה המקום שישכנע אותי שכדאי להפסיק לשתות ולהתחיל לעבוד ברצינות (צילומים: ניר קיפניס)
זה המקום שישכנע אותי שכדאי להפסיק לשתות ולהתחיל לעבוד ברצינות (צילומים:  קיפניס) ראשית מומלץ להצטייד בז'קט ובחולצת צווארון - פריטי לבוש שהם חובה כדי לעבור בשערי הבר. כמובן שכדאי לשכוח גם מג'ינס וסניקרס. עניבה אינה חובה (למרות שמרבית הגברים כאן מעונבים). לגבי נשים - אני לא ממש בטוח מה הדרס-קוד, אבל בוא נגיד שאם מישהי בנתה על חצאית ג'ינס וכפכף תואם - כדאי שתחשוב שוב. אחרי שהסדרנו את ענייני הגרדרובה, אפשר לשבת על הספסלים העגולים והלא-מאוד-נוחים של ה"אמריקן בר". פעם, בשנות השמונים, עיצוב פנים כזה של בר נחשב לטרנדי. היום הוא נראה מיושן, כמעט מרופט - אבל ככה זה עם "כסף ישן" - הם יעשו הכל כדי שלא תחשדו חלילה שהם אוליגרכים. האמריקן-בר של מלון סאבוי הוא אחד המוסדות המפורסמים בעולם הקוקטיילים, כבר בתקופה הוויקטוריאנית המציאו כאן קוקטיילים ברוח הקולוניות של האימפריה "שעליה השמש לא שוקעת לעולם" וספר הקוקטיילים המפורסם שלהם הוא פריט חובה בספרייה של כל מיקסולוג. עניין אחרון לפני שנזמין: אל תבנו על זה שהפסנתרן מכיר את "דרך השלום" של פאר טסי, אבל לא שאלתי, כך שמדובר בתחושה בלבד. עכשיו למשקאות: דרינק בפחות מ-16 פאונדים, שזה כמאה שקלים, לא תמצאו כאן. לעומת זאת, תמצאו כאן לא מעט קוקטיילים יקרים יותר כאשר 50 פאונד יהיה מחיר ממוצע, אבל יש גם ב-150, 250, ואפילו ב-5,000 פאונד.
תפריט במלון סאבוי לונדון - רוחב
תפריט במלון סאבוי לונדון - רוחב
כן, אתם שומעים נכון: כ-30,000 שקל למשקה אחד! מה המשקה אתם שואלים? ובכן, סזראק שמהולים בתוכו כמה מרכיבים, כמו ברנדי ואבסינט מיושנים במיוחד. באופן אישי אני סבור שאבסינט מיושן מתאים לאנשים מיושנים, אבל מה כבר בנאדם כמוני שמעולם לא היה לו משרת אישי מבין? כדי שתאמינו לי, צילמתי עבורכם את התפריט. מה שתינו, אתם שואלים? אנחנו הלכנו על קוקטיילים פשוטים של מרטיני על בסיס ג'ין "ביפיטר 24" עם זית, בלי זית, עם בצל, צלול או מעט "מלוכלך". מה אומר לכם? המרטינים היו פשוט נהדרים, המלצריות יפות עד כאב והנשנושים הקטנים טעימים להפליא, אבל לא זה המקום ששכנע אותי שכדאי להפסיק לשתות ולהתחיל לעבוד ברצינות (לא שמישהו מהיושבים מסביב עשה את הונו מעבודה, כן?). מי שרוצה להרגיש אציל לערב אחד, יכול לקבוע לו קוקטייל נחמד באמריקן-בר במלון סאבוי (חובה להזמין מקום מראש!), לשבת שעה על מרטיני או שניים, לשלם משהו כמו 35 פאונד ואחר-כך לחפש את המקדונלד'ס הקרוב. אנחנו יצאנו והלכנו לשתות הייניקן בבר של מלון "מונדריאן", אבל זה כבר באמת סיפור לפעם אחרת.

SAVOY American Bar Strand, Savoy Way, London