מומלץ בחום: וודפורד רזרב

לכבוד החורף בוחרים חברי מועצת סנהדרינק את הדרינק החום שעושה להם חם בלב. והפעם: יאיר גת עם וויסקי וודפורד רזרב...

הייתי שמח לספר לכם שאת הברבן החביב עלי, גיליתי אחרי שנים של נבירה בקטלוגים, קריאת ספרות מקצועית ורשמי טעימה ושניים שלושה סיורי מזקקות מקיפים. אתם יודעים מה, יש לי התחלה אפילו יותר טובה: את הברבן החביב עלי פגשתי בלילה של שתייה בבר של נהגי משאיות, אחרי ששמן אחד קרע אותי בהורדת ידיים...

עצרתי לרגע, וכשהרמתי אותו מהמדף כדי לראות מה כתוב על פתקית הנייר הצנועה, ידעתי שהוא שלי... (צילום: יח"צ) אבל הסיפור האמיתי הרבה פחות מעניין. הוא התרחש בחנות דיוטי-פרי רגילה בשדה-תעופה אירופאי רגיל למדי. בדרכי למדפי הוויסקי הסקוטי, חלפתי על פני מחלקת הברבן. המושב האחורי באוטובוס של הדיוטי-פרי, שאליו דוחסים את הדחויים ואת המופרעים שאף אחד לא רואה, בתקווה שמישהו שמחפש ג'ק דניאלס במבצע יסכים לקחת על הדרך עוד משהו. וג'ק דניאלס, להזכירכם הוא אפילו לא ברבן. פלאסק הזכוכית הגדול והשקוף גרם לי לעצור לשנייה, וכשהרמתי אותו מהמדף כדי לראות מה כתוב על פתקית הנייר הצנועה, ידעתי שהוא שלי, זאת אומרת שאני שלו.

רק מאוחר יותר למדתי שוודפורד רזרב, היא אחת המזקקות הקטנות והעתיקות בקנטאקי ושבאתר בו היא נמצאת זיקקו וויסקי כבר בשנת 1812. באותו אתר ממש שכלל המזקק הראשי ג'יימס כריסטופר קרואו את שיטות העבודה שלו, ביניהן ה'סאוור מאש' - שימוש בדגנים שנמצאים בעיצומה של תסיסה, על-מנת להניע תסיסה נוספת. ממש כמו לחם שאור, רק עם וויסקי. המתכון של וודפורד רזרב כולל 18% שיפון, אחוז גבוה יחסית לברבן. המים מסוננים דרך אבני גיר ותהליך התסיסה, שמתקיים במכלים בני למעלה ממאה שנה, הוא אחד הארוכים בתעשייה. אומרים שהתסיסה הארוכה היא זו שגורמת לוויסקי להיות מורכב יותר. התוצאה הסופית היא ערבוב של וויסקי שזוקק בדודי נחושת עם וויסקי מזיקוק רציף, והיישון מתבצע בחביות עץ חדשות המיוצרות במפעל ששייך למזקקה. יישון הוויסקי נפסק רק לאחר שהוחלט במזקקה שהוא מוכן ולא על-פי גילו הכרונולוגי. יחסית לאחים שלו לקטגוריה, וודפורד רזרב הוא 'סטרייט ברבן' די רגוע. אגב המילה 'סטרייט' לא מתייחסת אל הנטייה המינית שלו, אלא לכך שמדובר במשקה שנותר מהתססה של דגנים, התיישן שנתיים בחביות והחל את תקופת היישון בעוצמה שאינה עולה על 62.5% אלכוהול בנפח. הצבע שלו צלול והריחות שלו מאסיביים, אבל נעימים ומורכבים, עם נוכחות של עשבי תיבול, תפוזים וטבק. המרקם שלו עשיר ולעיס עם קצוות מעוגלים ורכים, והסיומת חלקלקה, רגועה ומתקתקה – אחרי הכל זה ברבן. קלינט איסטוודים דמיקולו שאוהבים את הוויסקי האמריקאי שלהם קשוח, וגס, מהסוג שמצמיח שערות על החזה, שירכבו למקום אחר. וודפורד רזרב הוא לא כזה ואולי בגלל זה, אני עדיין שומר לו אמונים.