סיירת סנהדרינק חורשת את הארץ בחיפוש אחר מזיגת הבירה המושלמת. והפעם: 'הספסל' ברמת-גן…

קצת אחרי 23:00, רחוב ביאליק ברמת גן, שיא החום, מחפשים מקום פתוח לשבת לכוס בירה. הצרה היא שאין הרבה כאלה בסביבה, וכל מי ששאלנו, שלח אותנו ל'ספסל'. שלחו, אז הלכנו...
הווינשטפן הוגשה באותו "פיינט ישראלי", רק שהפעם הגדילו לעשות והכוס שרק יצאה מהמדיח היתה עדיין חמה...הווינשטפן הוגשה באותו "פיינט ישראלי", רק שהפעם הגדילו לעשות והכוס שרק יצאה מהמדיח היתה עדיין חמה...
הווינשטפן הוגשה באותו "פיינט ישראלי", רק שהפעם הגדילו כאן לעשות והכוס שרק יצאה מהמדיח היתה עדיין חמה... מצאנו מקום עם שולחנות בחוץ, שבשעה זו של הערב כבר התחילו לקפל אותם ולגרש את אחרוני המתנחלים על השולחנות, פנימה. זה מה שקורה כשיש לפאב שכנים מעל הראש. ה"פנימה" הוא חלל מאוד קטן עם משהו כמו חמישה שולחנות. לצערנו לא מצאנו מקום פנוי, אבל מיד נחלצו לעזרתנו הבעלים. כמה שולחנות מבחוץ, הזזה של כמה שולחנות קצת ימינה, כמה קצת שמאלה והנה – יש מקום לעוד שבעה אנשים. והכל בחיוך וברוח טובה, גם מצד הבעלים וגם מצד אלה שהיו צריכים לזוז קצת ימינה או קצת שמאלה. אוכל בשעה כזו כבר לא ניתן היה להשיג, אז הלכנו ישר לבירה. המבחר מסתכם בארבעה ברזים: שניים של ה'דנסינג קאמל' (כל הכבוד על הפטריוטיות), ברז טובורג אחד וברז אחד של ווינשטפן. הלכנו על הדנסינג, מצווה לתמוך במבשלות המקומיות. הבירה הגיעה בכוסות לא ממותגות ובנפח לא ידוע - מה שאני נוהג לכנות "פיינט ישראלי". הקהל שבילה במקום בערב בו ביקרנו היה צעיר ברובו - הרבה יותר קרוב לגיל צבא מאשר לפנסיה. האווירה בספסל היתה מאוד נחמדה, אווירה של פאב שכונתי אמיתי עם אינטראקציה בין השולחנות שהלכה וגברה ככל שנמזגה הבירה. הסיבוב השני שלי היה כבר על טובורג. שוב, בכוס "פיינט ישראלי". הכוס היתה מקושטת בבועות CO2 - דבר המעיד על כוס לא נקייה. האווירה נהייתה שמחה יותר והדציבלים עלו. לסיבוב השלישי הזמנתי ווינשטפן, כדי לראות באיזה כוס היא תוגש. לדאבוני הווינשטפן, בירת חיטה שאמורה להיות מוגשת בכוס צרה וגבוהה, הוגשה באותו "פיינט ישראלי", רק שהפעם הגדילו לעשות והכוס שרק יצאה מהמדיח היתה עדיין חמה. כמובן שחום הכוס השפיע על הבירה שהיתה ללא ראש קצף ובלתי קרה בעליל. אבל האווירה בפאב המשיכה להיות שמחה ועליזה עד שהגיעה המשטרה, קנסה את הבעלים ופיזרה את ההפגנה. אז מה היה לנו שם?    
מזיגהמזיגה
מזיגה: שום דבר לא מיוחד במזיגה. המטרה היא להוציא את הבירה מהחבית אל הכוס ושום דבר נוסף. עמדת המזיגה נקייה ומסודרת.    
הגשההגשה
הגשה: כוסות פיינט אחידות לכל הבירות, לא משנה אם זה IPA, APA, לאגר כהה או חיטה. הכוסות לא לגמרי נקיות ועל תחתיות אין בכלל על מה לדבר.    
איכותאיכות
איכות: כללי מזיגה נועדו על-מנת להגיש ללקוח, בסופו של תהליך, את הבירה במיטבה. כאשר לא שומרים על כללי מזיגה נכונים, גם הבירה בסופו של דבר נפגעת. אמנם הבירה לא הראתה סימני עייפות וחוסר טריות, אך היא הוגשה בטמפרטורה חמה מדי וראש הקצף היה מזערי.    
טעימותטעימות
טעימות: כאשר הגענו למקום המטבח כבר היה סגור, ולפיכך אין באפשרותי להתייחס.    
חוויהחוויה
חוויה: יש טוב, ויש פחות טוב. האווירה במקום ידידותית, שכונתית ועליזה. הבעלים והעובדים אדיבים ומארחים למופת. הפחות טוב – מדובר בחוויית שתייה שהיתה בהחלט יכולה להיות טובה יותר אילו שמרו על כללי המזיגה הנכונה.    
ציוןציון
ציון סופי: הספסל הוא מקום נחמד מאוד. אם אין לכם ציפיות למזיגת בירה איכותית ולפי כל הכללים, זהו בהחלט מקום מומלץ, אך בכל הנוגע למזיגה איכותית ונכונה של בירה, יש כאן הרבה מה לשפר.   הספסל. ביאליק 26, רמת-גן