סיירת סנהדרינק חורשת את הארץ בחיפוש אחר מזיגת הבירה המושלמת. והפעם: 223 בצפון תל-אביב…

לילה חם ואני לא באמת זוכר איך הגעתי לכאן. נכנסתי למונית קו 4 בעיקר בשביל המזגן בטענה שאני נוסע בכלל לפגוש חברים ליד הנמל. מהר מאוד שקעתי באייפון. לא שמתי לב להודעת הביטול שקיבלתי מהחברים העייפים שכולם עובדים במשרדים ממוזגים. בן-יהודה פינת נורדאו. מכאן זאת הליכה קצרה. ימינה לשדרה הרחבה ושוב ימינה לדיזנגוף והגעתי. מולי בר קריר ונעים וגם כיסא מבורך פנוי.

אין כאן בירה בגביעי ענק וקרנות ציידים, אבל יש פיינט קלאסי שמתאים לבר שכונתי וכזה הוא ה-223...

לא תמצאו כאן בירה בגביעי ענק וקרנות ציידים, אבל כן יש פה פיינט קלאסי שמתאים לבר שכונתי וכזה הוא ה-223... "מה תשתה?", הוא שאל ומיהר להניח מולי מפית קוקטייל. הוא בטח מקווה לנער לי משהו, ככה חשבתי. "בירה קרה! הכי קרה! וכוס מים קרים! יותר קרים!", ביקשתי בהתלהבות מדמיין את שינוי הטמפרטורה המתקרב לגרוני. המים מילאו את תפקידם ומהר מאוד הונחה מולי הייניקן קרה להפליא עם כוס קרירה ולא דביקה. אחריה שתיתי גם כוס פאולנר שהגיעה באותה הגשה נכונה. נכון, זה מקום לקוקטיילים, אבל 223 מגיש גם בירות והן נמזגות נהדר! הברזים אמנם ממותגים, אבל לא הכוסות ולא התחתיות, אבל מצד שני - זה חלק מהצביון של המקום. כבר הקוקטיילים הראשון בארץ מתהדר ה-223 במצוינות בכל מחלקה ובקביעת צורת ההגשה הנכונה לו. אז אין כאן בירה בגביעי ענק וקרנות ציידים, אבל יש פיינט קלאסי שמתאים לבר שכונתי וכזה הוא ה-223. בר 223 - אווירה.jpg

אתה לא חייב לשתות קוקטייל אם אתה מגיע לכאן. אתה תרגיש בסדר גמור ולא מחוץ לעניין עם כוס קרה של סמואל אדאמס, או כל בירה אחרת שנמזגת. לא רק זה - הן גם כולן מתאימות לערבוב עם קוקטייל בערב שתיה. הבירות שניסיתי במקום נמזגו כולן כהלכה. הברמן אפילו הקפיד שלא תצא בירה אחת ללא ראש קצף לשולחן. לא הרבה יוצא לראות ברמן שמבקש להחזיר בירה בשביל למלא את הקצף. וזה יפה. יש משהו בהידור של ברי קוקטיילים שמיד גורם לך לחשוב שלא משנה מה, הולכים להשחיל אותך במחיר. מעין פחד להזמין צ'ייסר מאחר ובטח שהם משתמשים רק בקרם דה לה קרם של התעשייה. הבירה כאן מגיעה בנפח של 420 מ"ל והמקום לא טורח להסתיר את העובדה. אם שואלים. המחירים כן קצת גבוהים לתושבי פלורנטין, אבל בהחלט לא לתושבי השכונה האמידים. הייניקן עולה 32 שקל פאולנר וסאם אדאמס עולות 34 שקל. הייתי במצב לנשנוש. הבירה לא הסכימה להגיע עם זיתים ותכל'ס - הם גם לא היו עושים את העבודה. מאחר ובשעות כאלו יש לי נטייה להאמין לברמנים, ביקשתי שיבחרו עבורי מנה, והוצעה לי מנת "הדגל". האמת שקיוויתי לאיזה המבורגר שקצצו ביד שדונים קטנים מטימבוקטו בליווי חלת בצל שאלוט שגדל על פסגות הימלאיה. במקום זה קיבלתי ארטישוק צלוי עם סלסה וורדה, עגבניות אפויות, וארוגולה ופרמז'ן. שלא כהרגלי אפילו אכלתי את הארוגולה. ותמורת 36 שקלים זאת בהחלט היתה מנה נהדרת. אז מעבר למפלט לילי צפוני וקריר, מה היה לנו כאן?

מזיגה:

ברזי הבירה נקיים ואיזור המזיגה נקי. הכוסות מגיעות מפולשות וראש הקצף אחיד וסמיך. ציון: 20 נקודות

הגשה:

אני פשוט שונא מפיות קוקטייל. זה גורם לי להרגיש רע ולא אקולוגי. מה גם שבאמצע השתייה המפית כבר ספוגה. פיינט זה מנה יפה אבל זה לא מנה מושלמת. ציון: 15 נקודות

איכות:

איכות הבירות נשמרת לאורך כל הדרך וההקפדה על הגשתן עם קצף ובכוס נקיה בהחלט עונה על הקריטריונים של שמירה על איכות הבירה. לעומת זאת, עולה שאלה כמה נפח יחסי צריך להיות בראש קצף בכוס שנפחה הוא 420 מ"ל. ציון: 18 נקודות

טעימות:

ב-223 לא מציעים שום נשנוש ללוות אתו את הבירה. האוכל שטעמתי מתוך התפריט המוצע במקום היה מדויק וטעים ולא קרה לי שרציתי להחזיר מנה. עם זאת, בבר שכונתי שכזה, הייתי שמח לקבל איזשהו נשנוש ראשוני. ציון: 13 נקודות

חוויה:

בהחלט מדובר באחד מהברים היותר מדויקים בתל-אביב. בישיבה על הבר או סביב השולחן מרגישים שכל דבר ב-223 נעשה לאחר חשיבה נכונה וזוכה לביצוע נכון. המקום נקי ומטופח והעובדים כולם מקצועיים ואדיבים. הבר ללא ספק הוא ממקומות הבילוי היותר טובות שיש בדיזנגוף. ציון: 20 נקודות

ציון סופי: בסופו של יום ה-223 הוא בר מבורך לבלייני צפון-תל-אביב, ואפילו כנקודת עצירה להתרעננות לבאי השכונה בטעות. בסך הכל זהו מקום שכיף וכדאי לשבת בו ולשתות בו בירה. סה"כ: 86 נקודות

מומלץ סנהדרינק!

223. דיזנגוף 223, תל-אביב

הערכת מזיגה: 223

סיירת סנהדרינק חורשת את הארץ בחיפוש אחר מזיגת הבירה המושלמת. והפעם: 223 בצפון תל-אביב…

סיירת סנהדרינק חורשת את הארץ בחיפוש אחר מזיגת הבירה המושלמת. והפעם: 223 בצפון תל-אביב…