נדמה כי הלוגו של מותגי בירה שונים תמיד יהיה חלק בלתי נפרד מחולצותיהם המיוזעות של לא מעט קבוצות כדורגל. ככה זה כשהאוהדים נותנים רוח גבית, כמו, למשל, מועדון אוהדי ניוקאסל יונייטד...

היה זה באוגוסט 96' כשהתאהבתי בה. לא, לא ביפה ההיא מהמחנה קיץ, אלא בזאת עם הפסים שחור-לבן מצפון-מזרח אנגליה. בוקר יום ראשון וטיול עם ההורים בכיכר פיקדילי שבלונדון הפגיש אותי עם עשרות אנשים לבושים בשחור-לבן מכף רגל ועד החולצה... והיו כאלה שהיו גם בלי. כולם שותים, ושמחים ושרים. לא, לא היה לי מושג על מה מדובר, אבל זה לא עצר אותי מלבקש מאמא לצלם תמונה - בכל זאת, טרום עידן הסלפי. למרות שתוצאת המשחק באותו יום היתה מאכזבת, זה לא מנע ממני להמשיך את הקשר הרומנטי שלי עם מועדון כדורגל שאת מיקומו הגיאוגרפי לא הכרתי, שלא לדבר על לבטא את שמו כראוי. עשרים ואחת שנה אחרי זה, גם במדינתנו הצנועה במזרח-התיכון, השם 'ניוקאסל' מצלצל מוכר. אם בזכות אגדת הכדורגל של המועדון, אלן שירר, ואולי בכלל בזכות הבירה הנושאת את שמה של העיר: "ניוקאסל בראון אייל".

את הבירה מוזגים לכוסות קטנות ותמיד דואגים למלא לפני שתיגמר... (צילום: יח"צ, מלאכי מזור, שחר ברימר)

על השילוב המוכר בין בירה לכדורגל נכתב כבר לא מעט, וגם כאן בסנהדרינק. אולי המפורסם שביניהם כיום הוא מתן החסות של בירה 'הייניקן' למפעל הריאליטי הגדול בעולם - ליגת האלופות. בעצם, כבר בשנות השמונים באי הבריטי, מולדת הכדורגל, הוצג לראווה לוגו של בירה בחזית חולצותיהם המיוזעות של לא מעט מועדוני כדורגל.

בירה על המגרש

ניוקאסלניוקאסל
'מבשלות ניוקאסל' (Newcastle Breweries) היו הספונסר של המועדון משנת 19801986-.Greenall’s Beers, יצרנית בירה שהפכה לחברת מלונות, נתנה את חסותה לקבוצה עד לתחילת ה-90, אז חזר המותג המזוהה עם העיר, 'ניוקאסל בראון אייל' (Newcastle brown ale) המיוצר על-ידי Scottish & Newcastle, להיות הספונסר הראשי של קבוצה עד סוף המילניום.

אגב, עד שנת 1995, נצפתה בירה 'מק'יואנס' הסקוטית (McEwan’s Lager),שהשתייכה גם היא לאותה יצרנית בירה, על חולצות ניוקאסל במשחקי החוץ, ולאחר מכן היוותה חלק מזכייה היסטורית באליפות הליגה האנגלית של 'בלקבורן', עם אלן שירר הנהדר, בעונת 96'. ואם כבר ניינטיז, אי-אפשר שלא להיזכר ברומן המפורסם של בירה 'קרלסברג' עם ליברפול, ובשנות האלפיים הצטרפו גם יצרניות בירה מהמזרח-הרחוק ופרשו את חסותם על עוד מועדונים באנגליה.

התופעה הכתה גלים, או אם תרצו - פתחה ברזים, ברחבי הגלובוס וכך, למשל, השתלטה 'קילמס', הבירה הארגנטינאית המפורסמת, על היבשת הלטינית בעוד במקסיקו - כמעט כמו קלישאה - תמצאו את 'קורונה' על-גבי החולצות. בגרמניה, לעומת זאת, אמנם המבשלות המסחריות הגדולות מזוהות ביותר עם מועדוני הכדורגל, אך משום מה כמעט ולא תמצאו את שמן מודפס על מדי הקבוצות.

להוציא את הכלב

ניוקאסלניוקאסל
ובחזרה למדינתנו הצנועה. כאן נגלה שהיה ניסיון לשדך בירה דווקא לענף הספורט ההוא עם הכדור הכתום, וכך, כמעט כמו באגדה אורבנית ולמשך עונה אחת אי-שם בשנות התשעים, נקרא מועדון הכדורסל האדום של תל-אביב: הפועל 'מכבי' תל-אביב. ואכן, השידוך המביך לא החזיק ובשנתיים שלאחר מכן את 'מכבי' החליפה 'גולדסטאר'. כיום, עד כמה שידוע לי, המבשלה היחידה שנותנת חסות למועדון ספורט היא מבשלת 'שפירא' הירושלמית שנקשרה באופן טבעי לקבוצה של האוהדים – 'הפועל קטמון ירושלים'.

את היכרותי עם 'ניוקאסל בראון אייל' אני חב לחברי הטוב אבי ש. גולדברגר. ה-ש', כך טען בפני רבים, מייצגת את שירר. בעת מפגשים ביתיים תוך צפייה במשחקי הקבוצה נהגנו ללגום מבקבוקי הבירה שיובאה באותם זמנים בייבוא אישי. לשתיית הבירה היה סוג של טקס. על התווית האחורית נמצא אינדיקטור, שכאשר היה הופך מלבן לכחול, סימן היה שהבירה אכן קרה מספיק.

היו גם סיפורים משעשעים הכתובים על גבי הבקבוק. אחד מהם למשל סיפר על הכינוי שהודבק לבירה בעיר הצפונית, "דוג" (כלב): ובכן היה מדובר למעשה בשם קוד של הגברים שרצו להיפגש לשתייה מחוץ לבית ולשם כך תירצו בפני האישה שהם צריכים "להוציא את הכלב". מביקורי הראשון בניוקאסל למדתי עוד שתי עובדות. האחת, שאת הבירה מוזגים מהבקבוק לכוסות קטנות ותמיד דואגים למלא לפני שתיגמר. העובדה השנייה היא שכמעט ואין להשיג את הבירה מהברז, אבל היא תימצא בכל מקום בבקבוק גדול של 550 מל'.

סיבה טובה לחזור

ניוקאסלניוקאסל
שנים חלמתי ללגום מהנוזל האדמדם והמתקתק הזה בארץ, עד שכנראה נכנעתי והבנתי שהכי טוב זה פשוט לעלות על מטוס עם כרטיס בכיוון אחד אל מולדת הכדורגל ולשתות אותו שם. לא מפתיע, שדווקא ביום בו עשיתי דרכי אל שדה-התעופה, עשתה את הדרך ההפוכה מכולה עמוסה בחביות ניוקאסל בראון אייל, אל נמל חיפה. "טוב, אז כבר יש סיבה לחזור מתישהו", סיננתי.

ואכן, זמן מה לאחר שחזרתי הסתובבה לה שמועה שדיברה על כך שכ-40 ארגזים של ניוקאסל הוזמנו אל הפאב המיתולוגי. קרוב ל-30 מהם חוסלו בידי עבדכם הנאמן. בשנת 2008 נרכשה יצרנית הבירה Scottish & Newcastle על-ידי קונצרן העל הייניקן. השפעתו של המהלך התבטאה אצלנו בחיסול הברזים ובייבוא של הגירסה המוקטנת של בקבוקים בגודל 330 מל'.

עם השנים האהבה שלי ללחם הנוזלי ידעה גם מותגים אחרים, אך הקשר הרומנטי שלי למועדון והעיר לא רק שלא דעך, אלא גם נצרב על זרועי. את ההשראה לכך קיבלתי מהלוגו המפורסם של הבירה. בתוך הכוכב הכחול נמצא לו גשר הטיין (Tyne bridge), אחד מסמליה של העיר. בשנת 2004, לקראת ביקור מפתיע של קבוצת הכדורגל בארץ, גילינו, אבי. ש' ואני, שיש יותר מכמה בודדים חולי-אהבה בשחור-לבן, וכך הוקם לו מועדון אוהדי ניוקאסל יונייטד בישראל.

שירים ושערים

כן, זאת עובדה שמפתיעה אנשים גם היום. אנחנו נוהגים להיפגש בפאב 'התקליט' בירושלים ולפעמים גם במרכז הארץ, לצורך צפייה משותפת במשחקים. לאחרונה חגגנו את חזרתו של המועדון אל הליגה הבכירה באנגליה. לא מעט שירי אוהדים נכתבו בהשראת שתיית בירה ואולי אפילו תחת השפעתה. אחד המפורסמים שבהם הדביק למשך חודש שלם לא מעט אוהדי נבחרות בטורניר היורו שנערך בקיץ האחרון:

Don't take me home Please don't take me home I just don't want to go to work. I wanna stay here Drink all your beer Please don't take me home

 

ובתרגום חופשי, שלי:

"לא זז מכאן, חבל לכם על הזמן. לא חוזר שוב לעבוד. אני נשאר כאן, שותה בירה כל הזמן, לא חוזר שוב לעבוד."