בסוף השבוע שעבר הושק רשמית "1040", גן-הבירה של מייסדי ה"מולי-בלומ'ס" ומותג הבירה הבווארי "ויינשטפן". על הנקניקיות: אלן טלמור. הלהיט: לאגר, בירות מיוחדות ובירה ללא אלכוהול...

אין חובב בירה ישראלי שלא מייחל ליותר "ביר-גארדנים", כלומר "גני-בירה" במקומותינו. נכון שהטמפרטורה בימי הקיץ הופכת את הישיבה בחוץ למעט פחות נינוחה מאשר במרכז אירופה, אבל מצד שני – יש לנו, בעיקר בשעות הערב המוקדמות, מזג-אוויר אידיאלי לישיבה בחוץ כבר מספטמבר ואפילו בחודשי החורף (וכמובן האביב) – עד לסביבות יוני הבא...

לצד הקלאסיקה תמצאו גם כמה סוגי בירה שלא מוכרים במקומותינו, אז מי יכול לבקש יותר? (צילומים: יח"צ)לצד הקלאסיקה תמצאו גם כמה סוגי בירה שלא מוכרים במקומותינו, אז מי יכול לבקש יותר? (צילומים: יח"צ)
לצד הקלאסיקה תמצאו גם כמה סוגי בירה שלא מוכרים במקומותינו, אז מי יכול לבקש יותר? (צילומים: יח"צ)

למה "גן בירה"? ראשית, כי כיף לשתות בירה בצוותא. מדובר במשקה עממי שמחבר בין אנשים, בוודאי אם נהנים ממנו לאורך שולחנות ארוכים שספסלים בצדם. שנית, בגלל התפריט: מאכלים פשוטים כמו שניצל, נקניקיות או פלטות פשוטות אך טעימות, הם מסוג המאכלים ש"תמיד אפשר לאכול": בין אם אתה "פודי" חובב מסעדות-שף או ילד השש אלי שניצל. אחרי שנתיים ומעלה של פעילות מוצלחת בגינת-הבירה של "פאולנר" (לבית "טמפו") במתחם שרונה, החליטו גם המתחרים מ"ויינשטפן" להרים את הכפפה ופתחו את המתחם החדש בנמל, שנאמר: קנאת-יבואנים תרבה שמחה...!

כשרוצים לשנות את הרגלי הבילוי של הישראלים, קשה לחשוב על שותפים טובים יותר למהלך מאשר רוברט סגל, אבי רפפורט ורוני לוי, השותפים בפאב האירי "מולי בלומ'ס" שבפינת הרחובות מנדלי והירקון. השלושה יודעים כבר דבר אחד או שניים על שינוי הרגלי הבילוי של הישראלים, מקום שמייבא תרבות אירוח זרה וכמובן – מאכלים מעט שונים מהנהוג קודם לכן במקומותינו. אגב, אצלנו אולי מדובר ב"פאן" טהור, אבל האמת היא שהסיבה להקמתם של גני-בירה היא, תאמינו או לא – בטיחותית. בעבר בושלה הבירה בדוודים שהוצבו על אש גלויה וגרמו לשריפות בעונת הקיץ ובתקופה שבה רוב הבתים היו בנויים מעץ. לכן הוציא הנסיך הבווארי צו המורה למבשלי הבירה לנדוד בחודשי הקיץ ממרכזי הערים אל מחוץ-לעיר, או בתרגום לשפה עכשווית: אל חיק הטבע.

1040-%d7%95%d7%99%d7%99%d7%a0%d7%a9%d7%98%d7%a4%d7%9f-%d7%91%d7%99%d7%a8-%d7%92%d7%90%d7%a8%d7%98%d7%9f-%d7%a0%d7%9e%d7%9c-%d7%aa%d7%9c-%d7%90%d7%91%d7%99%d7%91-%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%a8%d7%941040-%d7%95%d7%99%d7%99%d7%a0%d7%a9%d7%98%d7%a4%d7%9f-%d7%91%d7%99%d7%a8-%d7%92%d7%90%d7%a8%d7%98%d7%9f-%d7%a0%d7%9e%d7%9c-%d7%aa%d7%9c-%d7%90%d7%91%d7%99%d7%91-%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%a8%d7%94
הבווארים בישלו בשולי הערים, ראו שהקהל שמגיע לרכוש את הבירה רוצה גם משהו לנשנש בצד – ומיד הבינו שמטבח וכמה שולחנות לצד מבשלת-הקיץ, יעשו להם רק טוב... השאר כמו שאומרים, היסטוריה – שפרק מקומי חשוב שלה נכתב עתה בביתן 16 שבנמל תל-אביב, בסמוך לגשר המנעולים. כדי ליצור בידול ממקומות אחרים שגם בהם ניתן לשתות ויינשטפן ולאכול מנות-בר קלאסיות בהשראה בווארית, החליטו אצל היבואן לייבא ארצה, בלעדית ל-"1040" כמה סוגי בירה שלא מוכרים במקומותינו.

נדמה שאת בירת החיטה "הרגילה" אין צורך להציג. ובכן, מלבדה ומלבד דוגמאות שאולי יצא לכם כבר לטעום בבקבוקים כמו "ויטוס", "קורביניאן", או "דונקל", יש שלושה סוגים קבועים של בירה מפתיעה – ועוד אחת עונתית – שמגיעים כולם מהמבשלה הוותיקה ("הוותיקה ביותר", נוהגים עובדיה ונציגיה לומר בגאווה): נתחיל בזאת שלעולם לא אשתה, הגם שאני מודע לתפקידה: ה"אלכוהול פרי"... כלומר – בירה ללא אלכוהול.

tms_0750tms_0750
בשנים האחרונות גבר בגרמניה מאוד העניין בבירות נטולות אלכוהול: הערכים התזונתיים הנפלאים של הבירה הופכים אותה למשקה אידיאלי עבור העוסקים בספורט. אלא שלפעמים, עבור מי שאינם רגילים לשתות, אפילו בירה עם 5% אלכוהול בנפח - לכל הדעות, לא בדיוק משקה משכר כשצורכים אותו במנות קטנות. מאחר שבקצה הצפוני של מתחם הנמל (יריד המזרח) יש לא מעט אצנים, רוכבים והולכים, אפשר שהבירה נטולת האלכוהול תהיה עבורם פתרון מצוין בתום האימון או אפילו במהלכו. לטובתם (ולטובת כל ה"ממהרים"), הוקמה נקודה שהיא מעין "קיוסק" קטן עבור מי שרוצה לחטוף בירה – ולהמשיך.

הבירה השנייה ששווה להתעכב עליה היא בקבוקים של "1516" - מחווה למתכון המקורי של הבירה. טעמה מזכיר מעין שעטנז מבורך של בירת חיטה ולאגר והיא עשויה לעניין לא רק "ביר גיקס", אלא גם את חובבי הבירה הפחות-מחויבים. בירה נפלאה לטעמי. הבירה השלישית היא "אוריג'ינל הלס" – בירת לאגר מעולה שעבורי ועבור כל חובבי הלאגר שגרסת החיטה המוכרת של המותג, מעט מתובלת מדי עבורם, היא הסיבה הטובה ביותר להעדיף את המקום החדש הזה על פני כל מקום אחר שמוזג "ויינשטפן". נוסף על כך תוגש במקום, מעת לעת, גם ה"פסט-ביר", כלומר – בירת לאגר שמיוצרת לאירועים מיוחדים (כמו "אוקטוברפסט" למשל שיתחיל השבוע במקומותינו ובמינכן בסוף-השבוע הבא, 24.9).

1040-%d7%95%d7%99%d7%99%d7%a0%d7%a9%d7%98%d7%a4%d7%9f-%d7%91%d7%99%d7%a8-%d7%92%d7%90%d7%a8%d7%98%d7%9f-%d7%a0%d7%9e%d7%9c-%d7%aa%d7%9c-%d7%90%d7%91%d7%99%d7%91-%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%a8%d7%941040-%d7%95%d7%99%d7%99%d7%a0%d7%a9%d7%98%d7%a4%d7%9f-%d7%91%d7%99%d7%a8-%d7%92%d7%90%d7%a8%d7%98%d7%9f-%d7%a0%d7%9e%d7%9c-%d7%aa%d7%9c-%d7%90%d7%91%d7%99%d7%91-%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%a8%d7%94
ממש כמו המתחרים ממתחם שרונה, גם "ויינשטפן" הבינו שכאשר עובדים על מאסת קהל של מתחם פופולארי, קשה מאוד להצליח עם חזיר – על אף שמדובר בבשר הכי מתאים לנקניקיות, בוודאי כשהמקור הוא בווארי. התפריט לפיכך אולי אינו כשר (ממילא המקום עובד בשבתות), אבל הוא נמנע מבשר לבן. המשימה המאתגרת הזאת הוטלה על כתפיו של השרקוטייה הוותיק אלן טלמור, שיצר כמה גרסאות שלמרות חומר הגלם השונה, לא מביישות את המקור – שלא לומר אף עולות עליו. בכלל, נדמה שהאוכל כאן יקסום לכל ישראלי: שניצל, פירה, נקניקיות, פלטות – ועוד כמה מנות – בשריות וצמחוניות – מי יכול לבקש יותר? אה כן, אולי שיפתחו גם בצהרים לכשיתקרר מעט – לטובת מי שיעריך מאוד לאגר קרה עם נקניקיה גם בשעה 12 בצהרים. בינתיים ה"1040" פתוח בכל יום משעה 17:00 ובימי שישי ושבת כבר מ-12:00.

לא רק גן-בירה הושק בנמל: אירוע ההשקה של ה-"1040" היה גם האירוע הפומבי הראשון לכהונתו של רונן אבישר כמנכ"ל מבשלות-הבירה הבינלאומיות (הידועות גם בכינוין הקודם "מב"י", או פשוט "קרלסברג-טובורג"...). אבישר שמוכר לעוסקים בענף האלכוהול כסמנכ"ל-השיווק הראשון של חברת האלכוהול בקבוצת "קוקה-קולה" (IBBLS), עשה כמה שנים בתפקיד מנכ"ל חברת "משקר" – השייכת אף היא לקבוצה, ועתה חזר לתחום כמנכ"ל יצרנית ויבואנית הבירה. נדמה שאפילו מנהל וותיק כאבישר, לא יכול היה לבקש לעצמו אירוע פתיחה יפה מזה.

1040. ביתן 16, נמל תל-אביב