רגע לפני פתיחת פסטיבל הבירה "BEERS 2016", יצאנו לבדוק מקרוב כיצד התפתח שוק הבירה הישראלי בעשור האחרון...

פסטיבל הבירה "BEERS", תתקיים בשבוע הבא זו השנה השישית והשנה בסימן 10 שנים לבירה הישראלית, אז בואו ננצל את חגיגת העשור, נציץ מקרוב וננסה להבין מה בעצם קרה לשוק הבירה הישראלי בתקופה הזו. ראשית, אין ספק שבעשור האחרון שוק הבירה בארץ התפתח בקצב מסחרר. כל מי שעוסק בתחום יעיד שכיום כאשר מציעים לאורח בירה הוא ישאל: "איזה יש?... יש חיטה?... אולי משהו אמריקאי?... יש איזה בלגית חזקה?...". שאלות שלפני כעשור, במקרה הטוב, היו מתקבלות רק בהרמת גבה, היום הן לגמרי טבעיות.

כל-כך הרבה מותגים שהיריעה אמנם קצרה מלהכיל את כולם, אבל לפחות חלק מהם אפשר יהיה לטעום בתערוכה... (צילומים: גדי דבירי)
כל-כך הרבה מותגים שהיריעה אמנם קצרה מלהכיל את כולם, אבל לפחות חלק מהם אפשר יהיה לטעום בתערוכה... (צילומים: גדי דבירי)
יש כל-כך הרבה מותגים שהיריעה קצרה מלהכיל את כולם, אבל לפחות חלק מהם אפשר יהיה לטעום בפסטיבל...

המודעות למשקה בעל איכויות, טעם ומגוון עלתה פלאים. אנשים מטיילים בחו"ל נחשפים לתרבות הבירה בעולם ומביאים אתם את הרצון למותגים חדשים. היבואנים בארץ - שדי מהר הבינו שיש ביקוש - החלו להגדיל את ההיצע, פאבים שמחזיקים סוללת ברזי בירה מגוונת החלו לצוץ כפטריות לאחר הגשם, ובישול הבירה בבית ובירת בוטיק ישראלית החלו לקבל כותרות. בתחילת הדרך היה בנוי שוק הבירה משתי החברות הגדולות: טמפו וקרלסברג, כשכל שאר החברות נותרו מתחת לרדאר, אך בד בבד עם התפתחות השוק, בעשור האחרון, נוצר מעמד ביניים של יבואנים שהתמקדו רק ביבוא בירה.

במקביל לנושא יבוא מותגי בירה, החל להופיע תחום בישול בירה מקומית. ה'ברוהאוס' בתל-אביב ו'בירה טייבה' נכנסו לשוק כבר בשנות ה-90. שנת 2005 היא שנת המהפכה של בירת הקראפט הישראלית. לאט, לאט, ובעליה מתמדת החלו לקום מבשלות בירה מקומיות – 'דנסינג קאמל' היתה הראשונה מביניהם ואחריה 'בזלת'. במרוצת הזמן התחלנו לשמוע שמות כמו 'אלכסנדר', 'מלכה', 'ג'מס', 'שפירא', 'נגב', 'גליל', ובין לבין קמו מבשלות בנפח בישול קטן יותר כמו: 'אייזיס', 'שריגים', 'מוסקו', 'הרצל'. וזה לא נגמר פה: 'ערבה', 'פס', 'סוף' ועוד...

%d7%93%d7%a0%d7%99%d7%90%d7%9c_%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%9f_%d7%95%d7%90%d7%a1%d7%a3_%d7%9c%d7%91%d7%99%d7%90
%d7%93%d7%a0%d7%99%d7%90%d7%9c_%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%9f_%d7%95%d7%90%d7%a1%d7%a3_%d7%9c%d7%91%d7%99%d7%90
במהלך העשור בו המבשלות הוותיקות גדלו והתבססו בשוק, נוספו מבשלות חדשות, אך היו גם כאלה שנסגרו. אבל נוסף גם משהו חדש: הבישול החוזי - קונספט שמתאים לשוק הישראלי בו החסמים לפתיחת מבשלה הם מאוד גבוהים ואין באפשרותו של כל מי שרוצה לבשל בירה לדלג מעליהם. בצורה זו, יזם אחד מדלג מעל החסם וכל השאר משתמשים בשירותיו, מה שהוביל לשטף של מותגי בירה מקומיים זעירים כמו: 'ללה', 'ראלף', 'דינה' ועוד כל-כך הרבה מותגים שהיריעה אמנם קצרה מלהכיל את כולם, אבל לפחות חלק מהם אפשר יהיה לטעום בפסטיבל.

יבואני הבירה וחברות האלכוהול שהחלו לשים לב לענף בירות הבוטיק הפורח, לא נשארות אדישות, ומנסות להגדיל ולהעשיר את סל המוצרים שלהם על-ידי רכישת מבשלות וסגירת הסכמי הפצה. בינתיים השוק ממשיך לתסוס והשינויים כל הזמן מתרחשים: חברות נקנות, מבשלות נסגרות והתזוזות לא מפסיקות. בענף בירות הבוטיק שלטה עד לא מזמן הרומנטיקה ועסקו בו רק המשוגעים לדבר. היום, כך נראה, משתנה המצב בהדרגה כאשר המבשלות נמצאות בדילמה בין הרצון לשמר את הרומנטיקה מול הרצון להפיץ את התוצרת באופן מקסימלי. כמו שאמר איציק שפירא, מבעלי מבשלת 'שפירא' במפגש שנערך עם מבשלות בוטיק ישראליות, לרגל תערוכת BEERS: "הייתי רוצה לעבוד עם חברת הפצה, שתפיץ את הבירה שלי לכל הארץ, ויחד עם זה אני רוצה להמשיך לבשל את הבירה שלי, כמו שאני רוצה".

%d7%90%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%a7_%d7%a9%d7%a4%d7%99%d7%a8%d7%90_%d7%95%d7%93%d7%99%d7%95%d7%95%d7%99%d7%93_%d7%9b%d7%94%d7%9f
%d7%90%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%a7_%d7%a9%d7%a4%d7%99%d7%a8%d7%90_%d7%95%d7%93%d7%99%d7%95%d7%95%d7%99%d7%93_%d7%9b%d7%94%d7%9f
מעבר לרכישות של מותגים מקומיים על-ידי חברות הפצת האלכוהול, חברות שלאו דווקא עסקו בעבר בתחום הבירה, החלו החברות גם לייבא מספר עצום של מותגים. די להסתובב בין המעברים ברשתות השיווק כדי להבין את גודל השינוי. אבל האם גם הצריכה השתנתה? לדברי אסף לביא ממבשלת 'בירה מלכה': "הצריכה לא ממש השתנתה ועדיין נמצאת סביב ה-14 ליטר לנפש. אולי קצת עלתה".

אם מתבוננים בהיצע הבירות בפאבים, או במדפים בחנויות האלכוהול, נראה כי הצריכה דווקא עלתה באופן משמעותי בעשור האחרון, כאשר ההנחה הרווחת היא שככל הנראה היתה הסטה מצריכה של בירות מסחריות גדולות לטובת בירות קראפט. לטענת דניאל אלון ממבשלת 'ג'מס': "המגמה של האנשים היום היא לחפש את המוצר המקומי. אנשים מתנסים, מעריכים וקונים יותר תוצרת ישראלית, כמו גם בתחומים אחרים".

נקודה רגישה בנושא של בירות הבוטיק הישראליות, הוא המחיר שנגבה עבורן שנתפס כגבוה. בתגובה לכך מנסה דיוויד כהן מה'דנסינג קאמל' להסביר: "הכוונה היא לייצר בירה עם טעמים מיוחדים ואיכויות גבוהות ולכן מדובר בעלות גבוהה של חומרי גלם בהתאם לכוונה". כך או כך, אין עוררין שהתפתחות שוק הבירה המקומי בעשור האחרון היא ללא ספק מרשימה, ואם אתם רוצים לטעום מהייצור המקומי וגם מהמותגים מחו"ל, אתם מוזמנים להגיע לפסטיבל BEERS בו יוצגו מעל מאתיים מותגי בירה מהארץ והעולם, חלקם בושלו במיוחד לאירוע. קופון הנחה לפסטיבל תוכלו למצוא בדף הפייסבוק של סנהדרינק.

בנוסף, תתאפשר לכם גם הזדמנות חד-פעמית למפגש ייחודי ומיוחד עם מבשלים ביתיים שיציעו לטעימה את תוצרתם במסגרת תחרות הבירה 'סמואל אדמס לונגשוט'. התחרות מתקיימת זו השנה ה-12, בשיתוף מרכז הבירה 'בירדי', ומשתתפים בה עשרות מבשלים. במסגרת הפסטיבל ייערך השיפוט הסופי ויוכרז על הזוכים בתחרות.

BEERS 2016. מתחם התחנה תל-אביב, . 20-22/9, החל מהשעה 18:00